- David Fremes
- Date:
-
Series:
Two Minute Torah
Halacha: - Duration: 6 min
Please click here to donate and sponsor Torah learning on YUTorah
שו''ע שעה:א מֵאֵימָתַי חָל הָאֲבֵלוּת מִשֶּׁנִּקְבַּר וְנִגְמַר סְתִימַת הַקֶּבֶר בְּעָפָר שו''ע שמא:ג [פמעים נגמר האנינות ומותר בבו''י חייב במצות אף שלא חל האבילות] מו''ק כב. אתון דלא אזליתו בתר ערסא מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא אתחילו מנו רמב''ם א:ה מִי שֶׁדַּרְכָּן לִשְׁלֹחַ הַמֵּת לִמְדִינָה אַחֶרֶת לְקָבְרוֹ וְאֵינָם יוֹדְעִים מָתַי יִקָּבֵר רמב''ן במוליכין אותו מעיר לעיר, דכיון שמסרוהו לאלו שמוליכין אותו והחזירו פניהם כבר נתיאשו ממנו, ויאוש כסתימת גולל. אבל סמוך לעיר...שהרי דעתם עליו וכמונח לפניהם דמי אג''מ (ח''ב ק''ע) יש להם להתחיל האבלות תיכף אף שיודעין מתי תהיה הקבורה, שודאי אין שוב דעתם עליו והוי כנתייאשו כדכתב הרמב"ן בטעם מוליכין מעיר לעיר. רמ''א שמא:ג אִם הוּא מָקוֹם רָחוֹק כְּגוֹן מַהֲלַךְ שֵׁנִי יָמִים מֻתָּר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְעִיר קְבוּרָתוֹ מח''א כשמיתה וקרובה במקום א' ונשאר קרובים במקום ב' ואינם הולכים לקבורה: המנהג לאילו במקום ב' להתחיל אבילות כששמע - אפילו קודם הקבורה (כר' רפאל)
0 comments Leave a Comment