Shechar Akum #6 - Spirit Alcohol (Siman 114 Saif 3,4,5,6 Part 2)

Speaker:
Ask author
Date:
August 11 2020
Downloads:
0
Views:
57
Comments:
0
 

 


כולל קיץ-בית המדרש שערי רחמים לעדת המשהדים


טוש"ע יו"ד סי' קיד'- הלכות בישול עכו"ם


 


מראה מקומות ליום שלישי, כא' מנחם אב תש"ף


א)  טור וב"י וד"מ סע' ג-ו', שו"ע שם


ב)   ט"ז שם סק"ד עם נקודות הכסף, שו"ע או"ח סי' רד' סע' ה' מג"א סקט"ז


ג)    פר"ת כאן סק"ו


 


 


בהצלחה רבה!


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


טור יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קיד


ושאר משקין כגון של תפוחים ורימונים מותר לשתות בכל מקום שלא גזרו עליהם לפי שאינן מצויין ג)וכל אלו המשקין וגם החומץ של שכר אסור לקנותו מהם אם דמיהם יקרים מדמי היין שאנו חוששין שמא ד)עירב בהן יין בד"א כשמוכרין בחנות אבל אם רואין שמוציאין אותן מן החבית מותרין ולא חיישינן שמא עירב בהן יין ה)שאם היה מערב יין בחבית היה מתקלקל:


בית יוסף יורה דעה סימן קיד


ושאר משקין כגון של תפוחים ורמונים מותר לשתותם בכל מקום וכו'. בסוף פרק אין מעמידין (מ:) תניא יין תפוחים הבא מן האוצר ומן ההפתק ומן הספינה מותר והנמכר בקטליזא פירוש בשוק לפני חנוני אסור מפני שמערב בו יין וכתב הרשב"א (שם:) והוא הדין ליין רמונים וכיוצא בו וגם הרמב"ם בפי"ז (הי"א) השוה יין רמונים ליין תפוחים וכתב שהטעם שלא גזרו בהם כמו בשכר הוא לפי שאינם מצויים ודבר שאינו מצוי לא גזרו בו. וכתב הר"ן (יא. ד"ה האי) והא דחיישינן ביין תפוחים הנמכר בקטליזא טפי משכר דעלמא היינו מפני שיין תפוחים יקר מן היין מה שאין כן בשכר כלומר שאילו לא היה יקר מן היין לא הוה לן למיחש למידי דלמה יערב בו יין בלא תועלת ואין חוששין שיערב בו יין להרשיע ולהכשיל את הישראל כדמוכח בפרק אין מעמידין (לד:) גבי קיסתא דמוריסא בלומא קיסתא דחמרא בתרי לומא כמו שיתבאר לקמן: ודין יין רמונים ללקחו מהגוים אכתוב בסמוך (ד"ה כתב הר"ן) מה שכתב בו הר"ן:


ומ"ש רבינו וגם החומץ של שכר אסור לקנותו מהם אם דמיהן יקרים מדמי היין. בפרק אין מעמידין (לב.) האי חלא דשיכרא דארמאי אסור משום דמערבי ביה דורדיא דיין נסך אמר רב אשי ומאוצר שרי אם איתא דמערבי ביה מיסרא הוה סרי ופשיטא דלא חיישינן שמא עירב אלא אם כן חומץ של השכר ביוקר מדורדיא דחמרא דאם לא כן למה יערבנו ללא תועלת דאין לומר שהוא מערבו לחזק החומץ דאם כן לא הוה מיסרא סרי ומה שחששו לנמכר בחנות דילמא יערב בו יין ולא אמרו דאם איתא דעירב ביה מיסרא הוה סרי היינו מפני שהוא דבר מועט ואינו שוהה זמן שיתקלקל כי ראשון ראשון מסתלק ונמכר:


ד (ג) כתבו התוספות (ד"ה האי חלא) והמרדכי (סי' תתיט) צריך ליזהר ולבדוק ולחקור בשכר ובמשקה של דבש שעושין הגוים עכשיו אם נותנין בהם שמרים של יין כי יש שנוהגים לתת שמרי ייןא*:


ו (ב) וכתב עוד המרדכי בסוף הפרק (סי' תתלו) הנמכר בקטליזא לפני חנוני אסורין לפי שמערבין בו יין כתב אבי העזרי (סו"ס אלף סז) שאם יש בו ששים שמותר כדתנן (ע"ז עג.) יין במים בנותן טעם והכא בדיעבד הוא דשריב:


ה כתב הר"ן (שם) גבי הא דאמרינן האי חלא דשיכרא דארמאי אסור מכאן אסרו בתוספות (לב. ד"ה ומאוצר) ליקח יין רמונים מן הגוים אלא אם כן בא מן האוצר לפי שיש לחוש עליו שמא עירבו בו חומץ שלהם שהרי דמיו קלים ממנו והכי מוכח ממאי דאמרינן בסוף פירקין (מ:) גבי יין תפוחים אבל במקומותינו נהגו ליקח יין רמונים מן הגוים וכן נראה לי דשרי דכיון דיין של רמונים לרפואה מוכרין אותו ואיכא קפידא אם נתערב בו חומץ מותר ללוקחו מן התגר דכל היכא דאיכא למיקפד טפי עלה דמילתא תגר לא מרע נפשיה ואף על גב דליכא למיקם עליה וכדאמרינן בפרק התכלת (מנחות מג.) גבי הלוקח טלית מצוייצת מגוי תגר:


דרכי משה הקצר יורה דעה סימן קיד


וכתב באיסור והיתר הארוך כלל כ"ב (דין טו) אבל אי רגילין לתת בו היין להחמיצו או להטעימו אינו בטל בששים דהוי דבר דעביד לטעמיה דאינו בטל עכ"ל וכן כתב בית יוסף בשם תשובת הרשב"א (ח"ג סי' רלד - רלה) סוף סימן קל"ד:


שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קיד


סעיף ג


יין תפוחים ויין רמונים וכיוצא בהן, ח> מותר לשתותו בכל מקום, דדבר שאינו מצוי לא גזרו עליו.


סעיף ד


ה ט] כל אלו המשקים, י] וכן החומץ של שכר, אסור לקנותו מהם ו יא] ט> אם דמיהם יקרים מדמי היין, שאנו חוששים שמא עירב בהן יין (יב] <ד> י> עד שאין (ב) ס' לבטלו מרדכי בשם ראבי"ה). בד"א, כשמוכרים בחנות; יג] אבל אם רואה שמוציאים אותו מהחבית, מותר, ולא חיישינן שמא עירב בו יין, שאם היה מערב יין בחבית <ה> היה מתקלקל. הגה: ואף על פי (ג) שרגילים למשוח היורות והכלים בשומן חזיר, אין לחוש, דהוי נתינת טעם לפגם, גם בטל בס' (ארוך כלל מ"ד ובמרדכי פא"מ); יד] גם אין לחוש אם נתנו משקין אלו בכלים של יין. ז יא> וע"ל סימן קל"ד במקום שנהגו לתת דם או שאר איסור לתוך המלח או דיו, אם מותר או אסור.


סעיף ה


יין רמונים שמוכרים לרפואה, מותר ללקחו מהתגר אפי' שלא מהחבית, אף על פי שדמיו יקרים מהיין, משום ח טו] דכיון דאית ביה (ד) קפידא יב> לא מרע נפשיה. (וכן כל דבר שקונים מן האומן דלא מרע נפשיה) (כן משמע מדברי הר"ן פא"מ ומרדכי ר"פ כיצד מברכין).


סעיף ו


טז] צריך ליזהר ולבדוק ולחקור בשכר ובמשקה של דבש שעושים העובדי כוכבים עכשיו, אם נותנים בהם שמרים של יין. הגה: ואם דרכן ליתן בו שמרים, אסור לקנות מהם יז] אם (ה) אין במשקה <ו> יג> ס' מן השמרים (ב"י בשם תוספות ומרדכי). יח] והוא דלא עבידי לטעמיה, דלטעמיה אפילו באלף לא בטיל (ארוך כלל כ"ב וב"י ס"ס קל"ד בשם תשובת רשב"א וע"ל סי' קכ"ג ס"ק כ"א).


ט"ז יורה דעה סימן קיד ס"ק ד


עד שאין ס' לבטלו. תמהתי למה הצריך ס' הא קי"ל בסי' קל"ד סעיף ה' דיין במים בטל בששה חלקים וה"ה בשאר משקים דזה פשוט דהם מבטלים טעם היין יותר ממים ובב"י וד"מ העתיקו כאן בשם המרדכי בשם ראבי"ה דצריך ס' אין מזה ראייה דהוא ס"ל כדעת י"מ שמביא הטור סי' קל"ד דצריך ס' אבל אנן לא קי"ל הכי ע"כ בודאי גם כאן סגי בששה כן נראה לע"ד:


שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רד סעיף ה


(כז) טו <י> שמרי יין, ז) מברך עליהם בורא פרי הגפן; נתן בהם מים, אם נתן (כח) שלשה מדות מים ומצא ארבעה, הוה ליה כיין מזוג ומברך: בורא פרי הגפן, (כט) אם מצא פחות, אף על פי שיש בו טעם יין, קיוהא בעלמא הוא ואינו מברך (ל) אלא שהכל; ה') והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים, אבל יינות שלנו שאינן חזקים כל כך, אפילו רמא תלתא ואתא ארבעה אינו מברך עליו בפה"ג; ז'] ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום. הגה: (לא) [י*] ובלבד שלא יהא היין אחד מששה במים, (לב) כי אז (לג) טז ודאי בטל (אגור).


מגן אברהם סימן רד ס"ק טז


דאי בטל. דאע"ג דטעם כעיקר דאורייתא ואפי' להקל כמ"ש ר"ת מההיא שכ' סימן תנ"ג ס"ב, מ"מ לענין יין במים לא חשיב טעמי חד בשיתא כמ"ש בי"ד סימן קל"ז ס"ה ואם היין יותר מאחד בששה הולכים אחר הטעם אם הוי יין שראוי לשתיה ע"י מזיגה גדולה כ"כ ושתי ליה אינשי במקום יין ע"י מזיגה זו דלא נימא בטלה דעתו אצל כל אדם עכ"ל מההרי"ל בתשובה סימן קנ"ג, והאגור כתב בשמו קצת לשון אחרת ואינו מדוקדק ולפי מ"ש הט"ז בי"ד סימן קי"ד ס"ק ד' יין בשאר משקין נמי בטל בו' חלקים ע"ש, ול"נ דדוקא מים שמפסידין ופוגמין היין אבל שאר משקין אפשר שאין פוגמין וכ"כ האו"ה ע"ש, ומיהו ביינות שלנו ודאי בטל:

Venue: UMJCA Sephardic Bet Midrash (Great Neck, NY) UMJCA Sephardic Bet Midrash (Great Neck, NY)

Halacha:

Collections: R' Elbaz Shechar Akum

Description

SBM Summer Kollel 5780 (2020) Hilchot Shechar Akum #6 - Discussing Yoreh Deah Siman 114 Saif 3,4,5,6 - ***We lost the recording for today*** so sorry!!

Additional Materials

    More from this:
    Comments
    0 comments
    Leave a Comment
    Title:
    Comment:
    Anonymous: 

    Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today by Judy & Mark Frankel & family l'ilui nishmos מרדכי בן הרב משה יהודה ע"ה and משה יהודה ז"ל בן מאיר אליהו ויהודית