לזכות ידיד נפשי רבי אברהם שרגא בן מלכה אסתר, אשתו החשובה וכל בני ביתם היקרים, לברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, באהבה רבה!! 

The Sefer Hapardes [attributed to Rashi] writes that if there is a lit candle [or for our purposes, electricity] one is חייב to wear tzitzis even at night. Rabbi Yaakov Meskin [ Burlington’s Vermont's tight knit Orthodox community hired very prominent rabbis, one of whom was Rabbi Yaakov Hakohen Meskin (1884-1956), a Lithuanian-trained sage who studied in the famed Yeshivat Kneses Israel in Slabodka and became a prime disciple of Rabbi Isaac Rabinowitz of Ponevezh. He served as rabbi at Burlington’s Chaye Adam Synagogue from 1924 to 1931, after which he moved to the much larger Jewish community in the Bronx. While still in Europe, Rabbi Meskin penned the rabbinic responsa allowing the young wife of Shimon Meisner to remarry. Mr. Meisner was a passenger on the ill-fated Titanic, whose body was never recovered. Rabbi Rabinowitz agreed with his student’s decision] asked Rav Tzvi Pesach Frank, why the Rema [סימן י"ח] writes that one should put on his tallis BEFORE Yom Kippur. What is the problem let him put it on [with a bracha] at night but next to a candle?? He also wanted to understand the logic. How does a candle change things from night to day?? 

כת"ר העיר על ספר הפרדס לרש"י ז"ל (הל' ציצית סימן לו) שכתב דלפני הנר חייב בציצית גם בלילה, והעיר, דלמה כתב הרמ"א (הל' ציצית סימן יח) דבליל יום הכפורים יקדים ללבוש את הטלית מבעוד יום. וכן תמה, דאיך שייך לומר שאם הדליק נר בלילה תשתנה הלילה ממציאותה ותעשה יום. 

Answered Rav Frank: I don't have the Sefer Hapardes [nor did he have the Bar Ilan or Otzar Hachochma or hebrewbooks.org], so I can't be sure what exactly he said. But we find a similar idea in the Sm"a [5-7] regarding the din that there is no judging at night but with a candle it is permitted. The Acharonim were NOT PLEASED with this ruling of the Sm"a. And they were correct. We derive that one may not judge at night from the din that נגעים are seen only by day. So how can a candle transform night [when the Torah says one may not judge] to day? But when it comes to tzitzis things are different. The Torah never specifically excluded "night time". It just says "וראיתם אותו" - One has to "see" the tzitzis. The gemara even entertains the notion that a blind person would be פטור from tzitzis because he can't see. So the issue is not one of TIME but of LIGHT and being able to SEE. One must wear tzitizis when he can see them. So TURN ON THE LIGHT and PRESTO - You are חייב to wear tzitzis, regardless of what the clock says.  

ספר הפרדס אין בידי עכשיו. אבל לדידי איני רואה שום קושיא. ובראשונה יש להקדים דמצינו כעין זה אם נרות דולקות בלילה שיהיה להלילה דין יום - בסמ"ע חו"מ (סימן ה ס"ק ז) לענין לדון בלילה. שהביא שם בשם קובץ ישן דאין קונין בקנין סודר בלילה אלא לאור הנר או לאור הלבנה וכו'. ומסיים ע"ז הסמ"ע, דנראה לו הלכה ולא למעשה, לכופו לדון בלילה אף שהנרות דולקות. והש"ך שם השיג עליו. ובתומים (שם, ס"ק ג אורים ס"ק ז) כתב שאין לדין הסמ"ע שורש בגמרא וכן השיגו על הסמ"ע כל האחרונים - עיין פנים מאירות (ח"ג סי' לט) ושבות יעקב (ח"א סימן קלא) נודע ביהודא מהד"ק (אהע"ז סימן נח). והתמיהה על הסמ"ע היא אמנם תמיהה קיימת משום שהאיסור לדון בלילה הוא משום דמקיש ריבים לנגעים דכתוב שם ביום למעט לילה וע"ז יש לתמוה כמו שכתב כת"ר, דאיך שייך לומר שאם הדליק נר בלילה תשתנה הלילה ממציאותה ותעשה במציאותה יום. משא"כ לענין ציצית בלילה, שהרי בציצית נמי לא הוזכר בתורה דלילה פטור. אלא ילפינן מקרא דוראיתם אותו. ובשבת (דף כז ע"ב) פריך הגמרא דמנ"ל למעוטי לילה דילמא למעוטי סומא, ומתרץ כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור, עכ"ל הגמרא. א"כ מבואר דהמיעוט הוא דבעינן וראיתם, א"כ שפיר אומר רש"י דאם הדליק נר בלילה חייב בציצית דלאו בזמן לילה תליא, אבל היכא דבעינן לילה, לא נדרש מעצמנו טעמא דקרא וע"י הדלקת הנר לא פקע שם לילה, ושאני ציצית דלא נזכר בתורה למעט לילה אלא בשעת ראיה תליא מילתא.

The Beis Yosef [695] writes in the name of the Orchos Chaim: "If one ate the Purim Seuda at night, he is not yotzei. Some explain similar to night when there is no torch [i.e. light] there which adds joy and a Yom Tov atmosphere". This would imply that if there is light then he is yotzei even at night. How can this be?? The reason that one needs to eat the seuda by day is because it says "ימי משתה" - days of joy. That means that if it is not day then there is no mitzva to have a seuda. So how does the torch help??! However the Pri Chodosh explains that what the Beis Yosef meant was כעין לילה שאין אבוקה כנגדו - similar to night when there is no torch opposite him, i.e. even by day in a dark house [he wouldn't be able to have his seuda]. But to light a torch at night wouldn't help even according to that opinion.  

ויעויין בב"י או"ח (סימן תרצה) שהביא בשם א"ח וז"ל: סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, י"מ כעין לילה שאין אבוקה כנגדו דרך שמחה ויו"ט. ומפשטות דבריו לכאורה משמע, שאם אבוקה כנגדו אף בלילה יוצא. וקשה, שהרי הטעם של סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא יד"ח, הוא משום דיום כתיב בה - ימי משתה. וכיצד תשתנה הלילה ממציאותה ותעשה יום בהדלקת הנר. אולם בפר"ח שם כתב דמ"ש הב"י שי"מ כעין לילה שאין אבוקה כנגדו, היינו אף ביום ובבית אפל, אבל בלילה ואבוקה כנגדו אין מועיל. 

Good news!! Rav Frank got a hold of the Sefer Hapardes. He looked inside and saw the following language: "It appears to me that at night in front of a candle it is OK ["שפיר דמי" - looks good] to wrap oneself [in a tallis] because it doesn't say that it is "forbidden" to wrap oneself but rather it says that one is פטור from wrapping himself". If we explain Rashi simply that through the light of the candle, it is considered day time, the end of his words [that at night one is פטור from wearing tzitzis but there is no איסור] make no sense. For is so, what does does one need the light of the candle, say instead that even without a candle it is permitted to wrap oneself with tzitzis?! Therefore we must say that "נר" is an extraneous word and might well be a typists error. What Rashi means to say is that when it is a time of פטור, there is no איסור to wear tzitzis because of בל תוסיף [the prohibition to add on to the mitzvos of the Torah]. And the whole "candle thing" is a mistake.  

והנה זה עתה השגתי בשאלה את ספר הפרדס, וז"ל: ונ"ל דבלילה לפני הנר שפיר דמי להתעטף דהא לא קתני דאסור להתעטף אלא פטור הוא מלהתעטף, עכ"ל. ואם נפרש דברי רש"י הללו כפשטן דעל ידי אור הנר דינו כיממא אינו מובן סיום דבריו דבלילה פטור מציצית אבל אין איסור. דא"כ למה לו אור הנר, תפ"ל דגם בלא נר שריא להתעטף ועכצ"ל דנר לישנא יתירא הוא ואולי טעות הדפוס. ועיקר דברי רש"י שם, דבזמן הפטור אין טעם לאסור משום בל תוסיף, ואור הנר מאן דכר שמיה. 

Another problem are the words "לפני הנר". In the Shulchan Aruch there are two opinions - the opinion of the Rambam and the Rosh. The Rambam says that it depends on the time of day. By day - חייב. By night - פטור. The Rosh says that it depends on the type a garment. A day garment must have tzitzis even at night time. A night garment need not have tzitzis even by day. So according to the Rosh what does the candle add - at night he is חייב in tzitzis as long as it is a day garment?! So ANYWAY he is חייב. And the Hagahos Maimoniyos says that Rashi holds like the Rosh!!  

עוד קשה הך לישנא דלפני הנר, דהא בשו"ע (או"ח סימן יח סעיף א) הוזכרו שתי שיטות שיטת הרמב"ם ושיטת הרא"ש. וא"כ ממ"נ, לשיטת הרא"ש דכסות יום חייב אף בלילה, א"כ מה יוסיף לן אור הנר, הא בלא"ה חייב בלילה. ובהגהות מיימוניות (פ"ג מהלכות ציצית) אומר, דרש"י כהרא"ש ס"ל. 

Also, what is the meaning of the words that it is "שפיר דמי" ["it looks good"] to wear tzitzis at night if there is light. It is more than just "שפיר דמי" - it is a חיוב, so he should say "מחויב" and not just "שפיר דמי"??! But after consideration, I see that this is no problem. Because we pasken that one is not obligated to put on tzitzis in the first place, so the words "שפיר דמי" are appropriate. But we still have the question according to the Rosh [and according to the Hagahos Maimoniyos, Rashi agrees with him] that one must wear tzitzis even at night as long as it is a day garment, so what does the candle add? 

Apparently we can say that Rashi is in doubt as to whether a candle establishes a din of day time and in fact Rashi holds like the RAMBAM as the Beis Yosef writes [סימן י"ח] that it all depends on the time of day and not the type of garment. Therefore Rashi says that if there is a candle in the room then "שפיר דמי"  - because MAYBE because of the candle there is a din of day time and he is חייב. We also don't have to worry that maybe there is NO din of day time and he transgresses בל תוסיף because Tosfos [R"H 28b] says that if one does a mitzva out of doubt there is no problem of בל תוסיף. According to this approach - the entire passage in the Sefer Hapardes makes complete sense.   

גם קשה לי הלשון שפיר דמי, הו"ל למימר דמחויב הוא בציצית. שו"ר דזה לא קשה. דהא קיימ"ל טלית חובת גברא ואינו מחוייב להתעטף בטלית. ועוד קשה מאד לשון רש"י שפיר דמי להתעטף דקאי על העטיפה, אבל לשיטת הרא"ש עדיין קשה, דבלי אור הנר נמי הדין כן. לכאורה היה נראה דרש"י אינו מחליט דאור הנר דינו כיום אלא ספוקי מספקא ליה ושיטת רש"י כהרמב"ם וכמו שכתב הב"י (סימן יח), דרש"י כהרמב"ם דתליא בזמן ולא בכסות לילה ויום. ולכן אומר רש"י דשפיר דמי דשמא בשביל אור הנר דינו כשל יום וחייב ולא לחוש לשמא אינו יום ויעבור על בל תוסיף, דהתוס' בר"ה (דף כח ע"ב ד"ה ומנא תימרא) כתבו דכל שהוא עושה משום ספק אין בזה משום בל תוסיף. ולפי זה מיושב הכל. 

[עפ"י הר צבי או"ח סי' י"ב]