קינה ל"א: אש תוקד בקרבי

Speaker:
Date:
Jul 14, 2011
Language:
Hebrew
Downloads:
0
Views:
300
Comments:
0
 

מדי שנה בשנה בט' באב, נוהג אני לעלות למקום הקרוב ביותר להר הבית, לבית הכנסת שבתוך בסיס מג"ב הקרוי על שם הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב הראשי לצה"ל ולמדינת ישראל. בעיצומו של יום טעון זה שבו אנו מתאבלים על חורבנה של ירושלים וחורבן בית מקדשנו, לומר את הקינה הזאת במקום שממנו רואים איך מתקיימים דברי הנביא ירמיהו במגילת איכה (פרק ה' פס' יח'):"על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו" ממחיש עבורי בצורה הברורה ביותר את המרחק הרב שבו אנו נמצאים כרגע בהסתר פנים לעומת המציאות החסרה של גילוי שכינה תמידי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים.


קינה זו הנאמרת בכל תפוצות ישראל בתפילת שחרית של תשעה באב, מבוססת על המדרש באיכה זוטא יט' ומובאת גם בילקוט שמעוני, איכה:


"בוא וראה משה מקלסם במי יתן, שנאמר מי יתן והיה לבבם זה להם (דברים ה' כ"ה), וירמיה אמר מי יתן ראשי מים (ירמיה ח' כ"ג) ... כשיצאו ישראל ממצרים אמר משה הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור (תהלים קי"ד ג'), וכשיצאו ישראל מירושלים אמר ירמיה על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו (תהלים קל"ז א')..."


על אף האוירה הקודרת בקינה ישנה התייחסות מתמדת לקב"ה והשגחתו על עם ישראל. למשל ההנגדה בין "ביתי התכונן ושכן הענן - בצאתי ממצרים, וחמת אל שכנה עלי כעננה - בצאתי מירושלים".


לומדים מכך שבאמת שתי היציאות המנוגדות כל-כך אחת לשניה באמת טומנות בחובן קשר הדוק, והוא מציאותו של הקב"ה בהן והשראת שכינתו יתברך. הקינה אינה משווה בין הישיבה בארץ ישראל בימי דוד ושלמה כשבית המקדש בתפארתו ובין הגלות כשבית המקדש בחורבנו, אלא בין יציאת מצרים ליציאת ירושלים. הקינה משווה את שתי נקודות השינוי, כאשר הקדוש ברוך מתגלה במלוא עוזו ומחולל שינוי מהותי בחיי עם ישראל. בנקודת השינוי, ואפילו ביציאת ירושלים, כולם רואים את יד ה' במציאות, המחוללת את השינוי.


בנוהג שבעולם, לאחר השינוי שוקעים לתוך מציאות יומיומית שבה קשה לראות את יד ה' במציאות. לאחר השינוי הגדול מגיע הסתר פנים... אם כן, הטרגדיה של החורבן אינה רק בחורבן עצמו, אלא בעיקר, בגלות שבאה אחריו. הגלות גורמת לכך שלאחר גילוי השכינה מגיע הסתר הפנים. לעומת זאת, ביציאת מצרים לאחר גילוי השכינה, עם ישראל מיועד להגיע לארץ ישראל ולהמשיך את גילוי השכינה בחיי המעשה.


לקינה זו יש מספר שינויי נוסחאות. אחת מהן מתארת בצורה מושלמת, דווקא לאור הניגוד בין יציאת מצרים ליציאה מירושלים, את רוח הדברים שאמרנו, ומסיימת בדברי נחמה על הגאולה העתידה דוקא מתוך החיבור בין שתי היציאות שבהן רואים את יד ה' המשגיחה על המציאות תמיד: "יַרְאֵנּוּ נִפְלָאוֹת בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם וְיָשֵׁב שְׁכִינָתוֹ אֶל צִיּוֹן וַעֲבוֹדָתוֹ אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם."


 

Holidays:

More from this:
Comments
0 comment
Leave a Comment
Title:
Comment:
Anonymous: 

Learning on the site is sponsored today in memory of Elaine Bienenfeld Silver z”l by her children and grandchildren