- Rabbi Eli Baruch Shulman
- Date:
-
Gemara:
- Duration: 59 min
מש"א שלום עליכם מלאכי השרת כו' מבוסס על הגמ' שבת (קיט:) שני מלאה"ש מלוים את האדם בערב שבת מביהכנ"ס לביתו כו' ומלאך רע בע"כ אומר אמן.
אכן ר' יעקב עמדין לא היה אומר "צאתכם לשלום מלאכי השלום", שהרי אין יוצאים עד מוצש"ק, כמבואר במג"א (רס"ב א') דאם אינו מפקיד על נקיון הבית במשך השבת המלאך הטוב הולך.
והגר"ח מולוזין לא היה אומר "ברכוני לשלום" שאין זה ביד מלאך לברך, ואין לבקש ברכה כ"א מהקב"ה. ובאמת ק' על הגר"ח שהרי יעקב אמר למלאך שנאבק עמו לא אשלחך כי אם ברכתני.
בליקוטי מהרי"ח (סדר תפילת ערבית מוצא"ש) ביאר טעם מנהג אמירת "ויתן לך" במצאי שבת. דאי' במטה משה דהמלאך הרע הנ"ל הוא השטן, שהוא שרו של עשיו. והרי כשנאבק יעקב עם שרו של עשיו וביקש שישלח אותו אמר לו יעקב לא אשלחך כ"א ברכתני, ואמרו חז"ל – ומובא ברש"י – שכאן הודה לו על הברכות. – ובאמת שזה התירוץ למה שהקשינו לעי' על הגר"ח, איך ביקש יעקב ברכה מהמלאך, דאי"ז ביד מלאך, אלא דבאמת לא ביקש ממנו ברכה מדיליה, אלא שיודה לו על הברכות שקיבל מיצחק. – ולכן בכל מוצאי שבת כששולחים את המלאך הרע הוא שוב מודה על הברכות, ולכן אומרים ויתן לך גו' במוצש"ק את"ד.
ולפי"ז נראה ברור דמש"א בגמ' דהמלאך הרע בע"כ אומר אמן, היינו אותה הודיה על הברכות שהודה לו שרו של עשיו ליעקב, ובכל שבת מודה כן.
וראיתי להגר"פ פרידמן שליט"א (בס' שבילי פנחס) שכתב תוספת ביאור בזה, דהנה עה"פ "מכרה כיום את בכורתך לי", איתא במדרש (ב"ר ס"ג י"ג) שאמר לו יעקב "זבין לי חד יום מן דידך". והוא מאמר סתום. וביאר הרה"ק מראפשיץ (מובא בס' רביד הזהב פ' בלק ד"ה לא הביט און ביעקב, אופן ג') דאי' בילקוט כשהתרוצצו יעקב ויעקב במעי אמן רבו על נחלת ב' עולמות, ויעקב אמר לעשיו טול אתה העה"ז ואני אטול העה"ב עיי"ש. ועפי"ז מבאר דעכשיו בשעת מכירת הבכורה תבע יעקב מעשיו שימכור לו יום א' בשבוע מנחלת עה"ז, דהיינו יום השבת, כדי שיוכל לענג את השבת כראוי. ע"כ מהרב מראפשיץ.
אבל צריך להבין, דיצחק כשיברך את יעקב אמר לו ויתן לך הא' מטל השמים כו' דנתן לו ברכות של עה"ז לא רק בשבת, ואיך זכה יעקב לזה כיון שלא קנה כ"א יום א'. אבל התירוץ ברור דאי' בחז"ל דכל הברכות לעילא ולתתא הם מן השבת, וכן אי' בגמ' שבת קי"ח שזוכים לעשירות ע"י כבוד שבת. וכל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים. נמצא דע"י שקנה יעקב יום א' בשנה לכבד את השבת כראוי ממילא דזכה למקור כל הברכות דעה"ז.
נמצא דיעקב זוכה לכל הברכות ע"י השבת, ולכן מובן הדבר דכשמכבדים את השבת כראוי השר של עשיו בע"כ עונה אמן על הברכות, שהרי באמת מכר ליעקב חד יומא, ואם יעקב מכבד את השבת כראוי א"כ ממילא דיש לו זכיה בברכות כולן. את"ד הגרפ"פ הנ"ל.
ולפי"ז נראה לי ליישב המנהג שאומרים ברכוני לשלום, וצאתכם לשלום, דקשה השגות הגרי"ע והגר"ח, דאין המלאכים יוצאים עכשיו, וגם אין ביד מלאך לברך. אכן לנ"ל נראה דמש"א ברכוני לשלום אין הכונה לברכה חדשה אלא שיודו על הברכות, ולכן אומר גם צאתכם לשלום, דמה שהודה שרו של עשיו על הברכות היה בשעה שיעקב שלח אותו, ולכן אומרים ברכוני לשלום וצאתכם לשלום, והכל אחד, דאומר כיון שכיבדתי את השבת כראוי לכן בשעת צאתכם לשלום גם תברכוני, דהיינו שתודו לי על הברכות שקיבלתי מיצחק, ודו"ק.
0 comments Leave a Comment