איתא במשנה במסכת ראש השנה (כט): שתוקעין בשופר בראש השנה שחל
להיות בשבת במקום שיש בו בית דין. והסביר הר"ן (ח. בדפי הרי"ף ד"ה ונראה)
דסגי בבית דין של שלשה קבועים, וצריך לתקוע לפניהם. הרמב"ם (בפ"ב מהל'
שופר ה"ט) מוסיף שדין זה נוהג רק בב"ד סמוכים בארץ ישראל. והרמב"ם מסביר
שם שמכיון "שהב"ד זריזין הן ולא יבאו התוקעין להעביר השופר בפניהם ברשות
הרבים, שבית דין מזהירין את העם ומודיעין אותו". המקור לדין זה הוא ממסקנת
הבבלי (כט:) שהאיסור לתקוע בשופר בשבת הוא מחמת הגזרה של רבה, שמא
יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים ופרש"י (ד"ה גזרה) דבמקדש אין גזרה דאין
שבות במקדש.

אכן הירושלמי (פרק ד' הלכה א') הביאה הפסוק "זכרון תרועה" למקור הדין
שאין תוקעין בראש השנה שחל להיות בשבת. והקשה הירושלמי דאם זה דין
דאורייתא איך תוקעין במקדש בשבת. ותי' ע"פ הפסוק באחד לחדש. והסביר הקרבן
העדה ד"באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה," אבל לגבוה אינו שבתון,
דהא לפניו גלוי אימתי הוא יום ראשון, ולכן במקדש, דידעינן אימתי ראש השנה
תוקעין אפילו בשבת. והקשה הירושלמי דלפי זה אפילו חוץ למקדש, במקום שהן
יודעין שהוא באחד לחדש, יתקעו. ומתרצת הירושלמי תני רשב"י "והקרבתם" במקום
שמקריבים קרבנות תוקעין בשבת, והוא אך ורק במקדש. יוצא שלמסקנת הירושלמי
המקור לתקיעת שופר במקדש בשבת הוא הגזרת הכתוב של "והקרבתם". א"כ קשה
למה המשנה אומרת שבכל מקום שיש בו בית דין תוקעין בשבת. ואפשר לתרץ
שההוא אמינא של הירושלמי לא נדחית לגמרי, ועדיין יש דין של "באחד לחדש
יהיה לכם," ובכל מקום שיודעים שהיום ר"ה ויכולים לקבוע את החדש לתקוע
בשופר בשבת. וכ"ז הוא אך ורק בבית דין, ולא בכל מקומות אנשים שיודעים שב"ד
יקבעו את החדש. ומסקנת הירושלמי היא שתוקעין גם במקדש בשבת בגלל הגזרת
הכתוב ד"והקרבתם". ולפ"ז אפשר לפרש הא דאיתא בגמ' (ל.), וכ"פ הרמב"ם (פ"ב
מהל' שופר ה"ט,) שבראש השנה שחל להיות בשבת אפשר לתקוע רק בבית דין
שקידשו בו את החדש. דהרי יש להקשות, לפי הבבלי האיסור לתקוע הוא רק משום
הגזרה דרבה, ובית דין מזרזים את העם שלא להעביר ארבע אמות ברשות הרבים,
למה צריכים דוקא בית דין שקידשו בו את החדש, הלא כל בית דין יכול לזרז את
העם. ואפשר להסביר שבאמת גם לבבלי יש דרשה של "באחד בחדש יהיה לכם
שבתון זכרון תרועה" אבל לגבוה אינו שבתון, אלא שלפי הבבלי לא סגי בב"ד שיש
לו היכולת לקדש את החדש, אלא צריכים בית דין שקידשו בו את החדש בעצמם
כדי לתקוע בשבת, כי רק בכה"ג חשיב לגבוה - אינו שבתון. וע"פ דברינו יוצא
שלפי הבבלי יש גם גזרת הכתוב בביאור הדין שכל מקום שיש בו בית דין אפשר
לתקוע בשבת.