שמות (ז' כ"ב) ויעשו כן חרטמי מצרים בלטהם. עי' במד"ר מחלוקת ר' יהודה ור' נחמיה אם רק מים שביאור לקו או כל מים שלמעלה ושלמטה לקו. ולדעת ר' נחמיה שכל מים לקו קשה איפה מצאו החרטמים מים שיכלו גם הם להפוך מים לדם.
וע"ע במדרש כאן בזה"ל: "ויעשו כן חרטמי מצרים, מלמד שהיו סבורים שהיו מעשה כשפים". ולק' גבי צפרדע דכתיב "ויעשו כן חרטמי מצרים בלטהם" כתב במדרש שהיו סבורים שהוא מעשה שדים. וצ"ב מאי שנא גבי דם שהיו סבורים שהוא מעשה כשפים, ומ"ש גבי צפרדע שהיו סבורים שהוא מעשה שדים. ובפרט, שבמעשה החרטמים עצמם כתוב בשניהם שעשו בלטהם, אשר פירשו במדרש שלטהם היינו מעשה שדים.
ונראה דע"ע שם במדרש גבי כנים שלא יכלו החרטמים לעשות בזה"ל: "א"ר אלעזר מכאן אתה למד שאין השד יכול לבראות פחות מכשעורה. ורבנן אמרי אפי' כגמלא לא מצאו בראו, אלא האי מכניף ליה והאי לא מכניף ליה ע"כ. ומבואר לרבנן דמעשה שדים הוא לאסוף ולא לבראות. וא"כ ניחא מה שגבי מכת דם לא חשבו החרטמים שהוא מעשה שדים, כ"א מעשה כשפים, שהרי המים עצמם נהפכו לדם, ומה שייך זה למעשה שדים שהוא רק לאסוף, ואין בכח השד להפוך מים לדם, כמו שאין בכחו לבראות. וראיה לזה ממעשה דאשמדאי בפ' במה מדליקין שמילא בניהו את בורו יין, ולא רצה לשתות עד שנעשה צמא ושתה, ולמה לא הפך את היין למים, אלא ע"כ שזה אין בכחו לעשות. ורק במכת צפרדע דימו החרטמים שהוא מעשה שדים, דהוא כנופיא בעלמא לאסוף צפרדעים.
וא"ת א"כ איך כתוב בדם שעשו כן החרטמים בלטהם, דהיינו מעשה שדים. נראה דאין הכי נמי החרטמים לא הפכו מים לדם, רק הוסיפו דם יותר [וכמו שעשו בצפרדעים, דמה הפירוש שעשו גם כן החרטמים, והרי כבר היו צפרדעים, וע"כ שהוסיפו צפרדעים יתירים], וזה שייך שפיר ע"י מעשה שדים, דהוא אסיפה בעלמא.
וא"כ ניחא גם משה"ק לר' נחמיה שנהפכו כבר כל מים שלמעלה ושלמטה לדם, מאין היה להם להחרטמים מים להפוך לדם, כי באמת החרטמים לא הפכו מים לדם, רק הוסיפו דם יותר וק"ל.
0 comments Leave a Comment