טעה ולא אמר המלך הקדוש בליל א' דר"ה
כתב הח"א (כלל כ"ד ס"י) בשם הגאון מוהר"ר אבלי פאסוועליר שאם טעה בליל ר"ה ולא אמר המלך הקדוש אי"צ לחזור, דכמו שאם טעה ולא הזכיר יעו"י בלילה ר"ח אינו חוזר משום דאין מקדשין את החודש בלילה, ה"ה נמי בליל ר"ה. ובשעה"צ (סי' תקפב ס"ק ד) השיג עליו דלא נהירא, דזה היה שייך אם היה מתפלל תפילת חול, אבל אם מתפלל תפילת יו"ט ממ"נ אינו יוצא, דאיכא סתירה מיניה וביה בתפילתו.
ועוד יש להעיר דאולי אף אם התפלל תפילה של חול לא יצא, דהא לא אמרינן לגבי יו"ט שאם התפלל תפילת חול בלילה יצא, אלא רק לגבי ר"ח אמרינן שאם שכח יעו"י יצא משום דאין מקדשין את החודש בלילה. והרי ר"ה הוא יו"ט, וכבר נתקדש בלילה לענין איסור מלאכה, וא"כ מסתבר שאף בדיעבד אם לא הזכיר של יו"ט לא יצא.
אלא שכבר דן בזה רבינו יונה (יט. בדפי הרי"ף ד"ה שאין). שבתחילה הוא כתב דבשבתות ויו"ט שקדושתן ג"כ בלילה אם טעה ולא הזכיר של שבת ויו"ט מחזירין אותו. ושוב נסתפק לגבי יו"ט של ר"ה דכיון שתלוי בר"ח אולי כר"ח דיינינן ליה ואם טעה ולא הזכיר של יו"ט אין מחזירין אותו או דילמא כיון שהוא יו"ט, ובתפילה ג"כ אין מזכירין של ר"ח כלל, יש לדונו כיו"ט.
וכנראה דעיקר כוונת הג"ר אבלי היתה כצד הא' ברבינו יונה דהואיל וקדושת ר"ה תלויה בר"ח, ממילא כר"ח דיינינן ליה, וא"כ כל ההזכרות דשמו"ע הם כמו יעו"י דר"ח דאין מחזירין אותו בלילה. אכן מדברי רבינו יונה משמע דמסיק דיש לדון ר"ה כיו"ט. ולכאורה עיקר כוונת רבינו יונה היא דהא דאין מקדשין את החודש בלילה נוגע רק לאמירת יעו"י, שהיא נתקנה כנגד קידוש ב"ד, משא"כ בהזכרות ונוסח התפילה דיו"ט. ומסתבר דה"ה נמי בשאר הזכרות שבשמו"ע כגון המלך הקדוש. [וכבר העירו האחרונים – עי' ביה"ל (ח"א סוף סי' מב) ועוד – דממסקנת רבינו יונה משמע דלא כהג"ר אבלי. ומשמע שהבינו דהמלך הקדוש דמי לשאר נוסח התפילה דיו"ט.]
ועוד העיר בס' ארץ הצבי (סי' ה) בשם הגרי"ד דמאי דאין מחזירין אותו בלילה אם שכח של ר"ח היינו משום דכבר יצא חובת תפילה אף בלא אמירת יעו"י, ולא הצריכוהו לחזור להתפלל כדי לקיים חובת הזכרה. אבל אם שכח המלך הקדוש בליל ר"ה לא יצא חובת תפילה כלל (שהרי חיסר עיקר מטבע הברכה), וא"כ אמאי לא יצטרך לחזור ולהתפלל כדי לקיים חובת התפילה.
אמנם הבנין שלמה (ח"ב סי' מו) והאג"מ (ח"א סי' קע) נתכוונו לדבר א', דאולי אף אם התפלל תפילה של יו"ט, מ"מ יש להצדיק שיטת הג"ר אבלי דאם שכח המלך הקדוש בליל ר"ה יצא. [ולעולם אם לא הזכיר של יו"ט מסתבר שלא יצא.] וה"ט משום דחכמים תיקנו לומר המלך הקדוש והמלך המשפט בעשי"ת מפני שהם ימי דין ומשפט. ומבואר בגמ' ר"ה (ח:) "כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב וכו' מלמד שאין ב"ד שלמעלה נכנסין לדין אלא א"כ קידשו ב"ד של מטה את החודש." ולפ"ז ע"כ צ"ל דאין ב"ד של מעלה דנין בר"ה עד היום לאחר שקידשו ב"ד של מטה את החודש. ומעתה ניחא דאף אם לא אמר המלך הקדוש בליל ר"ה מ"מ יצא משום דאף אמירת המלך הקדוש תלויה בקידוש ב"ד. [ולענין ליל שני העלו שם דמחזירין אותו משום דלא גרע משאר עשי"ת.]
0 comments Leave a Comment