24x6 Top

97 - טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית

Speaker:
Ask author
Date:
Jun 24, 2008
Language:
Hebrew
Downloads:
1
Views:
281
Comments:
0
 
טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית

איתא בגמ' (ל:) "א"ר ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין ב"ד מקדשין את החודש אלא ביום. אמר אמימר מסתברא מילתא דרב בחודש מלא אבל בחודש חסר מחזירין אותו. א"ל רב אשי לאמימר מכדי רב טעמא קאמר מה לי חסר ומה לי מלא אלא לא שנא."

ופי' רש"י שם דאמימר סבר דמסתברא מילתא דרב בחודש מלא דהיינו כשעושין ב' ימים ר"ח, הלכך יכול לאומרה למחר דערבית של מחר ר"ח גמור יותר מן הראשון. ומשמע דכוונתו דבחודש מלא אין מחזירין אותו בלילה א' לפי שיכול לומר יעו"י בלילה ב'. וצ"ע בטעמא דמילתא דא"כ אמאי מחזירין אותו כששכח יעו"י בשחרית דיום א' דר"ח, הא יכול לאומרה בשחרית למחר, ודו"ק.

עוד כתבו התוס' (ד"ה לפי) בשם י"מ דדוקא בלילה הראשון דר"ח אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החודש בלילה, אבל בלילה שניה מחזירין אותו "שכבר מקודש מיום שלפניו". והיינו דבחודש מלא אין מחזירין אותו אם שכח יעו"י בערבית דליל א'. אבל בערבית דליל ב' מחזירין אותו לפי שכבר נתקדש החודש ביום א'. אך התוס' העלו להלכה דלא נראה לחלק בין הלילות.

ובאמת צ"ע בדעת התוס' דאמאי אין מחזירין אותו גם בלילה הב', הא כבר נתקדש ר"ח, דקיי"ל כראב"צ דשלא בזמנו אין ב"ד מקדשין את החודש שכבר קידשוהו שמים. ועי' באו"ש הל' תפילה (פ"י הי"א) שתי' עפ"י מה שפי' התוס' בסנהדרין (י: ד"ה שכבר) שאם לא נתקדש החודש ביום ל', אז ב"ד של מעלה מקדשין את החודש ביום ל"א בבוקר. ולפ"ז לק"מ דהא אף שלא בזמנו לא תחול קדושת ר"ח עד יום ל"א בבוקר, ולכן אין מחזירין אותו אם שכח יעו"י בלילה. ויתכן שהי"מ אזיל בשיטת רש"י בסנהדרין שם (ד"ה שכבר) שפי' דשלא בזמנו כבר קידשוהו ב"ד של מעלה מאתמול [ואולי הכוונה שקידשוהו מתחילת הלילה, ואתמול היינו בליל ב' דר"ח], וא"כ כבר חלה קדושת ר"ח מיד בתחילת ליל ב'.

ועוד י"ל דכו"ע מודו ד"כבר קידשוהו ב"ד" פירושו שקידשוהו בליל ב' דר"ח. ומאי דאין מחזירין אותו אם שכח יעו"י היינו משום דאין הזכרת יעו"י תלויה בחלות קדושת ר"ח אלא בזמן הראוי לקידוש ב"ד. דהנה כבר העלה המנ"ח (מ' ד אות ב') דישנן ב' ענינים בקידוש החודש – הא' הוא דין לחשב החדשים ולקבוע ר"ח עפ"י החשבון וראיית העדים, וב' הוא מצוה בפנ"ע לקדש החודש באמירה, דהיינו שיאמר ראש ב"ד מקודש והעם עונין אחריו מקודש מקודש כמבואר בר"ה (כד.) וילפינן לה מקרא ד"תקראו אותם". ואין חלות קביעת ר"ח תלויה באמירה זו, אלא היא מצוה בפנ"ע להזכיר קדושת ר"ח בפה. והיינו מאי דפליגי אמוראי בר"ה (כד.) אם מקדשין את החודש רק בזמנו או רק שלא בזמנו או בשניהם וכו', דבודאי בזמנו מקדשין את החודש עפ"י העדים, וכל השאלה היא אם ב"ד אומרים מקודש מקודש. [ועיי"ש במנ"ח שציין שכ"כ הרמב"ן בהשגות לספה"מ (מ"ע קנג אות י"א).]

ומעין זה מצינו לגבי קדושת בכור, דאע"ג דקדוש הוא מאליו, מ"מ מצוה לקדשו בפה כמבואר ברמב"ם הל' בכורות (פ"א ה"ד). וכן לגבי שבת, דאע"ג דקדושתה קביעא וקיימא, מ"מ מצוה לקדשה בדברים, דהיינו להזכיר קדושת שבת בפה, בתפילה ועל הכוס.

וביארו האחרונים [עי' בס' דרכי שלום (עמ' שעו) ועוד] דאולי תיקנו יעו"י בתפילת ר"ח מעין קידוש ב"ד, דהיינו שע"י הזכרת ר"ח בתפילה אנו מקדשין את החודש בפה, כמו שמקדשין את השבת בתפילה. ומאחר דדין יעו"י הוא מעין קידוש ב"ד, לכן אינה מעכבת בלילה לפי שאין מקדשין את החודש בלילה. ומה"ט גופא מסתבר דאין הזכרת יעו"י מעכבת אף בליל ב' דר"ח, דאע"ג דאם ב"ד לא קידשו את החודש בזמנו א"צ לקדש את החודש שלא בזמנו, וכבר חלה קדושת ר"ח מאתמול, מ"מ הואיל ותיקנו אמירת יעו"י כעין קידוש ב"ד, ואין קידוש ב"ד נוהג בלילה, לכן אין אמירת יעו"י מעכבת בלילה. וכן משמע מדברי התוס' הרא"ש בסוגיין (ד"ה אין) "וי"ל כיון שאין ראוי לקדש את החודש בלילה, הילכך אין מחזירין אפי' ליל ל"א."

ונראה להביא ראיה לכך מדברי רבינו יונה (יט. בדפי הרי"ף ד"ה שאין), שבתחילה כתב דבשבתות ויו"ט שקדושתן ג"כ בלילה אם טעה ולא הזכיר של שבת ויו"ט מחזירין אותו, ושוב נסתפק לגבי יו"ט של ר"ה דכיון שתלוי בר"ח אולי כר"ח דיינינן ליה ואם טעה ולא הזכיר של יו"ט אין מחזירין אותו או דילמא כיון שהוא יו"ט, ובתפילה ג"כ אין מזכירין של ר"ח כלל, יש לדונו כיו"ט, וסיים שכן הוא העיקר. הרי שבתחילה כתב דהזכרות שבת ויו"ט תלויין בקדושת היום, ולבסוף העלה דמסתבר דר"ה דינו כיו"ט. ולכאורה צ"ע, דהיאך שייך לדמות ר"ה ליו"ט, הרי קדושת ר"ה תלויה בקידוש החודש, ואין מקדשין את החודש בלילה, וממילא לא חלה קדושת היום בלילה.

וע"כ צ"ל דלעולם לענין חלות קדושת היום כל שנתקדש אותו יום חלה הקדושה למפרע מתחילת היום. אלא דמ"מ אין הזכרת יעו"י בלילה מעכבת בדיעבד משום דהזכרת יעו"י תלויה במעשה קידוש ב"ד, והואיל ואין ב"ד מקדשין את החודש בלילה, לכן אין הזכרת יעו"י מעכבת בלילה. נמצא דזהו דין מיוחד הנאמר לגבי אמירת יעו"י, משא"כ בשאר הזכרות ונוסח התפילה התלויין בקדושת היום ולא במעשה קידוש ב"ד. [ומש"כ רבינו יונה דשאני יו"ט מר"ח דיש בו איסור מלאכה כוונתו לפרש למה הזכרת יו"ט תלויה בקדושת היום, והיינו משום דליכא כ"כ קדושת היום בר"ח כלל הואיל ואין בו איסור מלאכה, וא"כ ע"כ דהזכרת יעו"י אינה תלויה בקדושת היום אלא בקידוש ב"ד, דהיינו מה שמקדשין את החודש.]

Gemara:

References: Berachot: 30b 

More from this:
Comments
0 comment
Leave a Comment
Title:
Comment:
Anonymous: 

Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today by Marcelle Agus and family in memory of Dr. Robert M. Appel (Reuven Ben Moshe), z"l, whose yahrtzeit is on the 17th of Kislev and byDr. Alexander & Meryl Weingarten in memory of Dr. Alvin M. Lashinsky, Avraham Moshe ben Meir Hakohen, on the occasion of his yahrzeit on the 19th of Kislev and in honor of their children, Mark, Michael, Julie, Marnie and Michelle and by the Cohen, Kraut and Silver families in memory of Elaine Bienenfeld Silver z”l and by Solomon Monderer for a refuah shleimah for Leora bat Rifka and by Chana and Shmuel Goldstein for a refuah shleimah for Daniela Rina Bas Michal Batya and for a refuah shleimah for Yehuda Baruch Noam ben Tova Batya betoch shar cholei Yisrael