Cleveland Wide

84 - שכח ותן טל ומטר

Speaker:
Ask author
Date:
Jun 24, 2008
Language:
Hebrew
Downloads:
1
Views:
411
Comments:
0
 
שכח ותן טל ומטר

א) איתא בגמ' (כט.) "גופא א"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה, והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס. מיתיבי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס, ל"ק הא ביחיד הא בציבור. בצבור מ"ט לא משום דשמעה משליח ציבור, אי הכי האי מפני שיכול לאומרה בשו"ת, מפני ששומע מש"ץ מיבעי ליה, אלא אידי ואידי ביחיד ול"ק הא דאדכר קודם שו"ת הא דאדכר בתר שו"ת."

וכתבו שם התוס' (ד"ה הא) שאם נזכר בתר שומע תפילה ודאי מחזירין אותו מיהו אם לא עקר רגליו אינו צריך לחזור לראש ולא לברכת השנים אלא חוזר לשו"ת. וכן משמע בירושלמי דקאמר אם לא שאל בברכת השנים מחזירין אותו, ולהיכן חוזר ר' שמעון בשם ריו"ח אמר וכו' אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לאו חוזר לשו"ת.

אך העירו התוס' דבירושלמי מבואר דאף אם שכח ולא הזכיר גבורות גשמים מזכיר בשו"ת, ומה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשו"ת, הזכרה שהיא מריוח לא כ"ש. וכנראה דפליגא הירושלמי אגמ' דידן. וא"כ יתכן דהירושלמי אזלא לשיטתה, ומה"ט ס"ל דאף אם שכח שאלה ולא נזכר קודם שו"ת יכול לחזור לשו"ת, אבל לדעת הבבלי אולי צריך לחזור לראש. וקצ"ע מה ענין דברי הירושלמי לגבי שכח גבורות גשמים לנידון דידן, הא מיירי הירושלמי ששכח גבורות גשמים ונזכר קודם שו"ת.

וע"ע ברבינו יונה (כ. בדפי הרי"ף ד"ה והא) שהביא בשם רבני צרפת שאם לא נזכר עד לאחר שו"ת חוזר לשו"ת. וכתב "ונראין דבריהם דכיון שאם היה נזכר מתחילה קודם שיגיע לשו"ת לא היה צריך לחזור ויכול לתקן בשו"ת, עכשיו שלא נזכר אלא אח"כ די לו כשיחזור למקום שהיה יכול לתקן."

אך עוד כתב רבינו יונה שם דיש שפירשו שאם לא נזכר עד לאחר שו"ת חוזר לראש או לכל הפחות לברכה שטעה בה. וכך היא דעת הרמב"ם בהל' תפילה (פ"י ה"ט) שחוזר לברכת השנים. וכן הביא הרא"ש (סי' יד) בשם בה"ג. ולכאורה צ"ע דאמאי לא סגי ליה שיחזור ויתקן בשו"ת.

וכתב בזה הריטב"א בתענית (ג: ד"ה גרסינן) "וטעם הדבר שכל שנתנו מקום לתשלומין וטעה בו חוזר למקומו הראשון, וכמו שאמרו בשלא אמר הבדלה בחונן הדעת שאין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס, ואם טעה בזה ובזה חוזר לראש." ולכאורה כוונתו דעיקר מקום לשאלת גשמים היא דוקא בברכת השנים, ומה שאמרו שאם שכח שאלה בברכת השנים יכול לאומרה בשו"ת אין זה משום דגם זה עיקר מקומו, אלא שתיקנו בה חכמים דין תשלומין, וכמו בשכח ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים. ולכן אם לא נזכר בשו"ת מסתבר שצריך לחזור לברכת השנים, דהיינו למקום שטעה, דלא שייך לשון "טעה" אלא לגבי הברכה שהיא עיקר המקום לשאלת הגשמים.


ב) אך א"כ צ"ע בדעת רבני צרפת דס"ל דאף אם לא נזכר עד לאחר שו"ת מ"מ חוזר רק לשו"ת, דאמאי לא יצטרך לחזור למקום שטעה. וראיתי מפרשים [עי' בס' מורשת משה (סי' לח)] עפ"י מה שדנו האחרונים בגדר דין ותן טל ומטר – האם היא רק מצוה בפנ"ע אך צריכה להתקיים במסגרת של תפילה או דילמא היא מהווה חלק מעיקר מטבע התפילה. דהנה יעויין בטור (סי' קיז) שהביא חילופי מנהגים בין האשכנזים והספרדים אם רק מוסיפים המלים ותן טל ומטר לברכת השנים או שמשנים כל עיקר נוסח הברכה בימות החורף. ולדעת הספרדים לכאורה פשוט הוא דותן טל ומטר נחשב כחלק מעיקר מטבע הברכה, אך לדעת האשכנזים יש לדון.

וכבר הבאנו שהגר"ח חילק בין ותן טל ומטר ליעלה ויבוא, דיעלה ויבוא אינה אלא הזכרה בעלמא (לדעת רבינו יהודה), ואילו ותן טל ומטר נחשב כחלק מעיקר מטבע הברכה. ובס' מורשת משה שם העיר דהכי מדוייק מלשון הרמב"ם בהל' תפילה (פ"י ה"ט-י) "מי ששכח השאלה מברכת השנים וכו' ואם לא נזכר עד שהשלים כל תפילתו חוזר ומתפלל שניה. טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא, אם נזכר קודם שישלים תפילתו חוזר לעבודה ומזכיר ואם נזכר אחר שהשלים תפילתו חוזר לראש." הרי שלגבי יעלה ויבוא כתב "חוזר לראש", ואילו לגבי ותן טל ומטר כתב "חוזר ומתפלל שניה".

ולפי יסוד הגר"ח יש לפרש דכוונת הרמב"ם היא דהואיל ואמירת ותן טל ומטר נחשבת כחלק ממטבע הברכה, לכן כל ששכח ותן טל ומטר הוי כלא התפלל, ולכן צריך להתפלל פעם שניה, אבל יעלה ויבוא אינו חלק מעיקר מטבע התפילה, ולכן לעולם אי"צ להתפלל שניה, דזה לא נקרא תפילה שנית, אלא רק מתפלל כדי להזכיר יעלה ויבוא דרך תפילה, ולכן לא כתב אלא "חוזר לראש". ועיי"ש בחי' הגר"ח דנפק"מ בשאלה זו בגדר דין ותן טל ומטר, לענין אם שכח ותן טל ומטר (לדעת רבינו יהודה), ובתפילת תשלומין לא יזכיר ותן טל ומטר כגון אם שכח במנחה ע"ש.

ועי' בתשו' הר צבי (סי' נד) דמדברי המג"א משמע דלא כהגר"ח. שהרי כתב המג"א (סי' קח ס"ק טז) "ונראה לי שאם בלילה ג"כ ר"ח לכו"ע יתפלל, דהא ירויח שיאמר יעלה ויבוא, וה"ה בליל יו"ט שני, וה"ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח." והביאו המשנ"ב שם (ס"ק לה). ולכאורה כוונתו שאם שכח ותן טל ומטר בחול וירויח עי"ז שיתפלל בלילה, בודאי חייב לחזור ולהתפלל. ומשמע דותן טל ומטר דמי ליעו"י, ואם שכח ותן טל ומטר בע"ש אין לחזור ולהתפלל בלילה לדעת רבינו יהודה שהרי לא ירויח בתפילתו. דאם איתא דותן טל ומטר חשיב כחלק מעיקר מטבע התפילה, א"כ מה ענין זה להיכא שירויח בתפילתו בערבית, הא אף אם לא ירויח חייב לחזור הואיל וחשיב כלא התפלל. וגם הפמ"ג (סי' קח מ"ז ס"ק יא) כתב שנחלקו הראשונים אף אם שכח ותן טל ומטר ובערב לא ירויח כלום בתפילתו. הרי שרוב הפוסקים העלו דלא כהגר"ח.

ועוד הוסיף הגרצ"פ פראנק שם דגם מסברא לא משמע כדעת הגר"ח, שהרי מי ששכח ותן טל ומטר יכול לאמרו בשומע תפילה, ואילו יעו"י אינו יכול לומר אלא בברכת רצה, ואם פתח במודים חוזר לרצה. הרי דותן טל ומטר נחשב פחות כסדר התפילה מיעו"י, וממילא אם נאמר דאף אם שכח יעו"י לא חשיב כלא התפלל, כ"ש הוא שאם שכח ותן טל ומטר לא חשיב כלא התפלל.

[ועיי"ש בהר צבי (ד"ה ועפי"ז) שכתב דלפ"ז אם התפלל בר"ח והזכיר יעו"י ושכח ותן טל ומטר וכשחזר והתפלל שנית הזכיר ותן טל ומטר ושכח יעו"י, לדעת רבינו יהודה אי"צ לחזור ולהתפלל, שהרי יצא חובת תפילה וגם חובת הזכרת יעו"י בתפילתו הראשונה, ובתפילה שניה יצא חובת הזכרת ותן טל ומטר. ואילו לדעת חכמי פרובינצ"א יצטרך להתפלל פעם ג', שהרי עדיין לא יצא חובת תפילה.]

ונראה דנפק"מ עוד לענין אם חיסר חלק עיקרי מברכה אחרת בשמונה עשרה, האם יכול להשלימה בשומע תפילה. הפר"ח (סי' קיט ס"ק ג) כתב שיכול להשלימה בשו"ת. והביא ראיה לכך ממש"כ התוס' (כט. ד"ה מפני). וכתב הבה"ל (סי' קיז ס"ה ד"ה אם) דכוונתו שהתוס' כתבו דא"א להזכיר בשו"ת הזכרת גשמים הבדלה ושאר שבחים. משמע דדוקא שבחים א"א להזכיר אבל חלק מבקשה אפשר להזכיר. אמנם הפמ"ג (סוף סי' קיט) חולק דדוקא ותן טל ומטר שלא נאמר בכל זמן ואינו מנוסח הברכה אפשר להשלימו בשו"ת, אבל חלק מהברכות הקבועות א"א להשלימם בשו"ת [וע"כ צ"ל דס"ל שהתוס' לא מיירי בחלק מהברכות הקבועות].

הרי דפליגי הפר"ח והפמ"ג בשאלה הנ"ל, דלדעת הפמ"ג ותן טל ומטר אינו אלא תוספת לתפילה, ולא נחשב כחלק מעיקר מטבע הברכה, ומה"ט גופא אפשר לתקנו בשו"ת, משא"כ אם חיסר חלק מעיקר נוסח התפילה. וכנראה שהפר"ח סובר דאף ותן טל ומטר נחשב כחלק מעיקר נוסח התפילה, ולכן שפיר אפשר להביא ראיה מדין מי ששכח ותן טל ומטר לדין מי שחיסר חלק מברכה אחרת שבתפילה.

ואולי י"ל דבהכי פליגי הראשונים לענין מי שלא נזכר ששכח ותן טל ומטר עד לאחר שכבר גמר שומע תפילה. דאם שאלה היא חלק ממטבע הברכה ד"ברך עלינו" נמצא דמה שיכול להזכירו בשו"ת זה גופא הוי חידוש (דהיינו שיש לה תשלומין). ולכאורה ה"ט דהא מצינו בתפילת הביננו שאפשר לכלול כל הברכות בשו"ת, ולכן מסתבר שיכול להשלים מה שחיסר בשו"ת [וה"ה נמי בשאר ברכות]. אבל כל שכבר אמר שומע תפילה והפסיד התשלומין מסתבר שצריך לחזור לברך עלינו שזוהי הברכה שחיסר.

אמנם אם שאלה היא רק תוספת בעלמא לתפילה, דהיינו שיש מצות שאלה שצריכה להתקיים במסגרת של תפילה אך אינה חלק מעיקר מטבע התפילה, א"כ מסתבר שיוכל לחזור לשו"ת, דאי סגי בשאלה כל דהו בתפילה, א"כ מ"ש אם שאל בברכת השנים או בשו"ת, הואיל ושאלה שייכא לשו"ת מסתבר שיוכל לחזור לשו"ת כדי לקיים חיוב שאלה. ואף אם נאמר דעדיף לשאול ותן טל ומטר בברכת השנים, כדמשמע מלשון הגמ' (כט.) טעה שאני, מ"מ מסתבר דעכ"פ אם טעה שפיר יכול לקיים מצות שאלה תוך תפילה עי"ז ששואל בשומע תפילה.

אך אפשר לבאר באופן אחר. דאולי לעולם כו"ע מודו דותן טל ומטר נחשב כחלק מעיקר מטבע הברכה דברך עלינו, ומאי דס"ל לרבני צרפת דאף אם לא נזכר עד לאחר שו"ת, מ"מ יכול לחזור לשו"ת היינו משום דמה שמזכיר ותן טל ומטר בשו"ת אין זה רק מדין תשלומין, אלא דגם זה עיקר מקומה. ולכן אם שכח לאמרו בשו"ת חשיב כטעה בברכה (ולא רק שהפסיד תשלומין), וממילא הדין הוא שיחזור למקום שטעה.

ומעין זה כתב הר"ן בתענית (א: בדפי הרי"ף סוף ד"ה בבלי) "ועוד דכיון דלא הזכיר שאלה בברכת השנים כבר נתחייב לאומרה בשומע תפילה, וכיון דלא אמרה בשו"ת הרי הוא כמי שטעה בשו"ת." ולכאורה כוונתו דכל שלא הזכיר שאלה בברכת השנים שוב חשיב ברכת שו"ת כמקומה של השאלה, ואם שכח ולא אמרה בשו"ת חשיב כטעה בשו"ת, ולא רק כטעה בברכת השנים, ולכן דין הוא שיחזור למקום שטעה.

Gemara:

References: Berachot: 29a Berachot: 29b 

More from this:
Comments
0 comment
Leave a Comment
Title:
Comment:
Anonymous: 

Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today by Michael & Yael Buckstein l'ilui nishmas Raizel Shayna bas Meir Mendel and Yisrael Zvi ben Zev and by the Frenkel and Silberman families in memory of Ephraim ben Yoel, Albert Roer and by Marilyn and Eliot Lauer l'ilui nishmas Dr. Edward Steinberg z"l Yehuda Leib ben Yitzchak Gedalya