Sanofi HCP Wide

73 - תפילה בתרתי דסתרי לציבור וליחיד

Speaker:
Ask author
Date:
May 7, 2008
Language:
Hebrew
Downloads:
1
Views:
171
Comments:
0
 
תפילה בתרתי דסתרי לציבור וליחיד

א) נחלקו הראשונים אם יכול להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה כרבנן ומעריב לפני שקיעה כר"י. הרא"ש (סי' ג) הביא בשם גאון דאין לעשות כן אף בב' ימים, וכן דעת רבינו יונה. המרדכי והמאירי סוברים דבב' ימים יכול לעשות כן לכתחילה. ור"ת והרמב"ם (לדעת הלח"מ) סוברים דאף ביום א' יכול לעשות כן.

ולענין הלכה כתב הטור (סי' רלג) "ואסיקנא דעבד כמר עבד וכו' והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו." הרי שפסק כדעת הרא"ש ורבינו יונה. וכן כתב השו"ע שם (ס"א), אלא שהוסיף "ובשעת הדחק יכול להתפלל תפילת ערבית מפה"מ ולמעלה." ומקורו ממה שהביא בב"י שם מש"כ בס' אהל מועד בשם ההשלמה דעכשיו נהגו בשעת הדחק שעושים פעמים כר"י ופעמים כרבנן דלא גרע מהשכים לצאת לדרך (ל.) שמקדים וקורא (פי' מתפלל תפילה מוקדם וקורא ק"ש אח"כ). והיינו שיכול להתפלל בשעת הדחק בזמן שיוצא י"ח בדיעבד, דשעת הדחק כדיעבד דמי.

אך צ"ע דמה ענין השכים לדרך למתפלל תרתי דסתרי, הא לדעת הטור והשו"ע אין להתפלל תרתי דסתרי כלל. ונראה דהנה כתב רבינו יונה (יח: בדפי הרי"ף) בסוף דבריו "מיהו בדיעבד אם התפלל תפילת ערבית בכוונה לצאת מפלג המנחה ואילך יצא ולא מחייבין ליה לחזור ולהתפלל." ולכאורה כוונתו דבדיעבד סומכין על שיטת המרדכי ודעימיה שיכול לעשות תרתי דסתרי בב' ימים. ונראה דעל זה סמכו להתיר לכתחילה להתפלל תרתי דסתרי בשעת הדחק משום דשעת הדחק כדיעבד דמי.

אלא דמדברי רבינו יונה וההשלמה מבואר שלא התירו בשעת הדחק אלא להתפלל תרתי דסתרי בב' ימים. ואמנם המשנ"ב שם (ס"ק יא) הביא בשם האחרונים שאין להקל אלא לשנות מנהגו מיום אחר, אבל באותו יום אינו יכול להתפלל מנחה ומעריב בין פה"מ ושקיעה.

אך הוסיף שם המשנ"ב בשם המג"א (ס"ק ז) דכל זה אם מתפלל ביחיד, אבל ציבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפילת ערב ויתבטל תפילת הציבור לגמרי יש להקל להתפלל ערבית סמוך למנחה ולעשות תרתי דסתרי אף ביום א'.

וכתב המג"א שם דהכי מבואר בטור (סי' רלה). וכוונתו שהטור הביא דברי הרא"ש (פ"א סי' א) שיש לקיים המנהג להתפלל ערבית סמוך למנחה שסוברים כשאר תנאי שמקדימין שעת ק"ש של ערבית קודם צה"כ. [ומבואר שלא סמך על שיטת ר"ת אפי' בדיעבד אלא על הר"י שבתוס' דזמן ערבית תלוי בזמן ק"ש ולא בזמן מנחה]. ועל זה כתב הרא"ש דאע"ג דלא קיי"ל כר"א ור"מ מ"מ בתפילה הקילו, "וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הציבור לתפילת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפילת הערב עד צה"כ היה כל א' וא' הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללים בציבור."

[וע"ע במעדני יו"ט על סוף דברי הרא"ש שם (אות ד') שכתב שלא התיר הרא"ש להתפלל ערבית סמוך למנחה, אלא רק להקדים ק"ש לפני צה"כ, דאל"כ אמאי כתב שם דאין ליחיד להתפלל עם הציבור אם התפלל מנחה לאחר פה"מ. ונראה שיש לדחות שהרא"ש רק נתכוין לומר דאף לרב האי גאון דס"ל דעדיף ליחיד להתפלל תפילה בציבור שמקדים ערבית לפני צה"כ ולא לסמוך גאולה לתפילה, מ"מ אין לו להתפלל תרתי דסתרי. וכל זה ליחיד, אבל לציבור יש להקל בין להקדים ק"ש לפני צה"כ בין להתפלל תרתי דסתרי, וכמש"כ הרא"ש לפני כן שם.]

וע"ע בב"י (סי' רלג) שכתב שנהגו להקל להתפלל תרתי דסתרי אף ביום א' מפני שסומכין על דעת ר"ת. ולטעם זה יש להתיר אף ביחיד. אכן מדברי המג"א והמשנ"ב מבואר שאין להקל אלא בציבור. ועוד, דמדברי הטור (שהוא המקור למג"א) מבואר שלא סמכו על ר"ת כלל אלא על דעת הר"י (כמש"כ הרא"ש).

ועוד כתב המשנ"ב (סי' רסז ס"ק ג) דאין לסמוך על קולת המג"א להתפלל תרתי דסתרי בציבור אלא כשמתפלל מעריב בביה"ש (דהיינו אחר שקיעה) ובשעת הדחק. ועיי"ש בבה"ל (ד"ה ובפלג) שכתב דאין להקל בדרך כלל להתפלל תרתי דסתרי אף בציבור מפני שכל האחרונים לא הזכירו קולא זו. ומה שמקיל בשעת הדחק אם מתפלל מעריב אחר ביה"ש נראה דמקורו ממש"כ רבינו יונה (יח: בדפי הרי"ף ד"ה דעבד) "ועכשיו כיון שמנהגנו להתפלל תפילת מנחה אחר פלג המנחה כרבנן אין לנו להתפלל תפילת ערבית קודם שקיעת החמה כר"י אלא לעשות הכל כרבנן." הרי מבואר שאם מתפלל מנחה לאחר פה"מ ומעריב לאחר שקיעת החמה נוהג כרבנן ולא חשיב כתרתי דסתרי. והיינו משום דרבינו יונה אזיל לשיטתו דס"ל דלכו"ע אין להתפלל תפילת מנחה לאחר שקיעת החמה משום דדם נפסל בשקיעת החמה, וא"כ ע"כ לרבנן זמן תפילת מעריב מתחיל בשקיעה. [וכן מבואר גם במרדכי (סי' צ).]

וכנראה שהמשנ"ב לא רצה לסמוך על שיטה זו בפנ"ע ולהקל ליחיד להתפלל מנחה לאחר פה"מ ומעריב לאחר שקיעה. ולכאורה היינו משום דחש לדעת הסוברים דזמן ערבית לרבנן אינו אלא אחר צה"כ. אבל במתפלל בציבור צירף המשנ"ב דיעה זו עם המג"א להקל בשעת הדחק. [וקולא זו לא תעלה ארוכה באלה שעושין "שבת מוקדם" דהא בדרך כלל אין מתפללין ערבית לאחר שקיעה.] ושוב מצאתי בתשו' והנהגות (ח"א סי' פה) שלימד זכות על אלו המתפללים מנחה לפני שקיעה ומעריב אחר שקיעה, דזה לא חשיב כתרתי דסתרי כלל.

ונראה להוסיף דהואיל וכבר כתב הב"י שנהגו להקל כדעת ר"ת (משמע אף ביחיד) אולי יש לצרף דעת ר"ת להקל לציבור להתפלל תרתי דסתרי אף אם הם מתפללים מעריב קודם השקיעה.


ב) כתב הרא"ש (פ"א סי' א) "ושאלו מרב האי ז"ל לענין ציבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צה"כ ולא מצי אינש לעכבינהו, איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק ק"ש עד צה"כ או לעכובי עד צה"כ ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפילה, והשיב בא"י עושין כן, מתפללין של ערבית ואח"כ קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה לתפילת ערבית, וחזינן דק"ש בעונתה דהיינו בצה"כ עדיף ממסמך גל"ת היכא דלא אפשר לצלויי." וביאר הרא"ש שם דס"ל לרב האי גאון דעדיף להתפלל בציבור מפלג המנחה ולמעלה כר"י (ולקרוא ק"ש עם הברכות אח"כ) מלהתפלל ביחיד ולסמוך גל"ת.

אמנם רבינו יונה (א: בדפי הרי"ף סוף ד"ה אלא) כתב תיקון אחר שיתפלל ק"ש עם הברכות בציבור ויתפלל עמהן, ואח"כ יקרא ק"ש בזמנה בלא הברכות. ומה שיוצא הברכות קודם זמן ק"ש כתב רבינו שם (סוף א.) דאע"פ שאינו לילה ממש הואיל והוי לילה לענין תפילה של ערבית דיינינן ליה כלילה לקריאת הברכות. וכן הביא הב"י (סי' רלה, עמ' תו) בשם תשו' הרשב"א (ח"א סי' מז) "דברכות ק"ש אינן ברכות של ק"ש ממש כברכת התורה וברכת המצות, שאם כן היה לנו לברך לקרות את שמע, אלא ברכות הן שנתקנו בפני עצמן, אלא שתקנו לאמרם לפני ק"ש ולאחריו." וכנראה דרב האי גאון סובר שאין לברך ברכות ק"ש אלא בזמן ק"ש, והיינו מסתמא משום דס"ל דאין לברכות ק"ש דין תפילה.

ולענין הלכה פסק השו"ע (סי' רלה ס"א) כדעת רבינו יונה שיתפלל היחיד עם הציבור ויקרא ק"ש וברכותיה קודם זמנה. [ובס' פסקי תשובות שם (אות ג' הע' 25) כתב שהח"ח היה נוהג בכה"ג כרב האי גאון להתפלל עם הציבור ולקרוא ק"ש עם ברכותיה אח"כ.] וביאר שם המשנ"ב (ס"ק ח) דמיירי בציבור שמקדים להתפלל מפני הדחק, דחוששין שאם לא יתפללו מוקדם לא יוכלו לקבץ הציבור אח"כ, וע"כ סומכין עצמן על דעת ר"י, ומותר לעשות כן בשעת הדחק כמו שנתבאר (שו"ע סי' רלג ס"א). וכל המח' היא בנוגע למה יעשה היחיד בק"ש וברכותיה.

אך לא ברור מדברי רב האי ורבינו יונה מה הדין אם הציבור מקדים ק"ש וגם מתפלל תרתי דסתרי. אבל הרא"ש סיים שם "מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפילת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפילת הערב." [ועיי"ש במעדני יו"ט (אות ד') שהרא"ש לא התיר אף לציבור להתפלל תרתי דסתרי באותו יום, אלא רק להקדים ק"ש. אבל המג"א סובר שבציבור התיר הרא"ש אף להתפלל תרתי דסתרי, ולדידיה צ"ל שהרא"ש בסוף דבריו נתכוין לחלק בין ציבור ליחיד במתפלל תרתי דסתרי.] וביאר האג"מ (או"ח ח"ב סוף סי' ס) דס"ל דכל שיש חסרון בתפילה שוב אין תפילה בציבור עדיף מתפילה בזמנה.

ומדברי הרא"ש משמע דמותר לשנות מנהגו הרגיל כדי להתפלל תפילה בציבור קודם זמנה, ורק אין להתפלל תרתי דסתרי באותו יום כדי להרויח תפילה בציבור. וכן מבואר מדברי המשנ"ב (סי' רלה ס"ק טו) ושעה"צ שם (ס"ק טז). ונראה לבאר דהנה כבר מצינו דבשעת הדחק מותר לשנות ממנהגו הרגיל, וא"כ מסתבר דה"ה נמי יש להקל כדי להרויח תפילה בציבור. אמנם הבה"ל שם (ד"ה ואם) הביא בשם הגר"א במעשה רב (אות ס"ה) דמוטב להתפלל ערבית בזמנה ביחיד מלהתפלל בציבור, ואף בשבת. ומשמע דתפילה בזמנה תמיד עדיפא מתפילה בציבור, ואף אין לשנות ממנהגו הרגיל כדי להתפלל בציבור.

ועוד הוסיף באג"מ שם דאף אם נאמר דמותר אף להתפלל תרתי דסתרי באותו יום כדי להרויח תפילה בציבור, דכמו שהותר לציבור ה"ה נמי הותר ליחיד המתפלל עמהם, מ"מ בכה"ג יש לנהוג כדעת רב האי גאון שלא לקרוא ק"ש וברכותיה עם הציבור, דכל שהתפילה היא בדוחק אין לקרוא ק"ש בדוחק. וראיה לכך מהא דאבוה דשמואל (ל.) שבהשכים לצאת לדרך התפלל אך לא קרא ק"ש אלא בזמנה. ואולי יל"פ בטעם הדבר, דבשלמא אם התפילה אינה בדוחק שפיר יש לקרוא ק"ש וברכותיה עם הציבור (כדעת רבינו יונה) כדי לסמוך גאולה לתפילה, שהרי יוכל לצאת חובת הברכות בזמן התפילה. אבל אם התפילה היא בדוחק (פי' שלא בזמנה) נמצא שלא יצא חובת הברכות, דלגבי ברכות לא שייך לומר דענין תפילה בציבור עדיף מתפילה בזמנה, דאין ענין לברך בציבור כלל, ולכן מסתבר דאינו יכול לברך אלא בזמנה.

נמצא דלדעת המשנ"ב אין ליחיד להתפלל עם הציבור אם יצטרך לעשות תרתי דסתרי באותו יום. אבל אם רק יצטרך לשנות ממנהגו הרגיל יתפלל עמהם כדי להרויח תפילה בציבור. אך בכה"ג סובר הגרמ"פ דמ"מ אין לקרוא ק"ש וברכותיה, כדעת רב האי גאון.

[ועי' לקמן דלדעת רוב פוסקים בע"ש מותר ליחיד לשנות ממנהגו הרגיל ולהתפלל ערבית מוקדם כר"י (דלא כהגר"א). ולכן אף לדעת האג"מ יכול לקרוא ק"ש וברכותיה קודם זמנה כדי לסמוך גאולה לתפילה (כדעת רבינו יונה). אבל אם מתפלל תרתי דסתרי באותו יום, אף אם נאמר שהותר ליחיד להתפלל תרתי דסתרי עם הציבור (ואולי הרא"ש מיירי כשאין הציבור מתפלל תרתי דסתרי), מ"מ בכה"ג לא יוכל לקרוא ק"ש וברכותיה קודם זמנה.]

Gemara:

References: Berachot: 27a 

More from this:
Comments
0 comment
Leave a Comment
Title:
Comment:
Anonymous: 

Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today for a refuah shleimah for Yehuda Baruch Noam ben Tova Batya betoch shar cholei Yisrael and by the Cohen, Kraut and Silver families in memory of Elaine Bienenfeld Silver z”l and by the Polinsky family in memory of Leslie Lefkowitz, Zev Ben Yehoshua, for his 16th Yahrzeit and by Ellie and Elli Ausubel for a refuah shleimah forהניא בת ברכה לאה דבורה