70 - סוף זמן תפילת מנחה לרבנן, וענין דם נפסל בשקיעת החמה

Speaker:
Ask author
Date:
May 7, 2008
Language:
Hebrew
Downloads:
1
Views:
293
Comments:
0
 
סוף זמן תפילת מנחה לרבנן, וענין דם נפסל בשקיעת החמה

א) מבואר במתני' דלרבנן "תפילת המנחה עד הערב." ופי' רש"י "עד חשיכה". וכ"כ הרא"ה (כו. ד"ה תפלת). ומשמע שיכול להתפלל עד צאת הכוכבים. אמנם מלשון הרמב"ם בהל' תפילה (פ"ג ה"ד) מבואר שאין להתפלל מנחה לאחר שקיעת החמה. וכ"כ רבינו יונה (יח. בדפי הרי"ף ד"ה תפלת) דאין לפרש "עד הערב" עד יציאת הכוכבים אלא עד שקיעת החמה משום דאמרינן בזבחים (נו.) דדם נפסל בשקיעת החמה, ואם אינו זמן זריקת דם התמיד לאחר שקיעה שוב אינו זמן תפילת מנחה, דתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בה"ע, ועיקר התמיד הוא זריקת הדם.

ולכאורה צ"ע, דמאי נפק"מ בזה, הא אף לדעת רש"י ודעימיה בודאי לכתחילה אין להתפלל לאחר שקיעה, משום דהוי ביה"ש וספק לילה. וי"ל דהנה ידוע מה שנחלקו ר"ת והגר"א אם צה"כ הוא ד' מילין אחר תחילת שקיעה (דהיינו בשעה שהחמה נכסית מעינינו), וביה"ש מתחיל ג' רבעי מיל לפני צה"כ, או דילמא ביה"ש מתחיל מיד עם תחילת שקיעה, וצה"כ הוא ג' רבעי מיל אח"כ – וכל זה מבואר בתוס' שבת (לה. ד"ה תרי) ובביאור הגר"א (או"ח סי' רסא ס"ק יא) ואכמ"ל. ומעתה י"ל דאם דם נפסל בשקיעת החמה נפק"מ גדולה איכא לדעת ר"ת, דכבר משקיעת החמה נפסל הדם אע"פ שעדיין יום גמור הוא, והואיל ותפילה כנגד קרבן היא אין להתפלל מנחה לאחר שקיעה אע"פ שעדיין ודאי יום הוא.

והנה לדעת הרמב"ם ורבינו יונה אין להתפלל מנחה לאחר שקיעה כלל, דהואיל ודם נפסל בשקיעת החמה, א"כ לאחר שקיעה אינו זמן מנחה בתורת ודאי ולא רק מספק. וכתבו התוס' במנחות (כ: ד"ה נפסל) דה"ט דדם נפסל בתחילת שקיעה משום דאיכא תרי קראי, דמקרא דביום צוותו את בנ"י להקריב ילפינן דנפסל בצאת הכוכבים, ומקרא יתירא דביום הקריבו את זבחו ילפינן שנפסל כבר משקיעה.

אך השאג"א (סי' יז) יצא לחלוק על שיטה זו, וס"ל דמאי דאמרינן דם נפסל בשקיעת החמה היינו בצה"כ ולא בתחילת שקיעה. וכן משמע מדברי רש"י במנחות שם (ד"ה דם) שכתב דדם נפסל בשקיעת החמה משום "דאינו ראוי לזרוק בלילה דכתיב ביום צוותו וכו' ולמחר נפסל בלינה." הרי מבואר דס"ל ד"שקיעת החמה" היינו סוף שקיעה שהוא ודאי לילה. ומהא דאיכא תרי קראי כבר תי' השאג"א שם (ד"ה אבל לי, עמ' קכ) די"ל דאיצטריך קרא דביום הקריבו את זבחו ללמד דאף אם כבר זרק מתנה א' ביום, ושאר מתנות אינן מעכבות את הקרבן, מ"מ אינו רשאי לזרוק שאר המתנות אחר צה"כ מפני שהדם נפסל.

ואף לדעת התוס' שם דדם נפסל בשקיעת החמה פירושו תחילת שקיעה עדיין יש מקום לומר דמ"מ זמן תפילת מנחה עד צאת הכוכבים. והוא מפאת א' מב' טעמים. א', התוס' במנחות שם הביאו בשם י"מ דמה"ת אין הדם נפסל עד צה"כ, אלא רבנן עבוד הרחקה ופסלוהו מתחילת שקיעה. ולפ"ז י"ל שלא החמירו אלא לענין קרבן שהוא מה"ת, משא"כ לגבי תפילה דאינה אלא מדרבנן. [עי' בזה בשעה"צ (סי' רלג ס"ק י) ובתשו' יחוה דעת (ח"ה סי' כב בהע').] ב', ועוד כתב המנחת כהן (מבוא השמש, מאמר ב' פ"ח) דאף אם נאמר דדם נפסל מה"ת בתחילת שקיעה, מ"מ אולי אין זה נוגע לתפילת מנחה, דהקרבת התמיד והקטרתו ומנחת נסכיו מותר לעשותם גם לאחר שקיעה בעת הצורך, וכ"ש שבדיעבד אם נעשו אחר שקיעה כשרים עד צה"כ, וי"ל דתפילת מנחה נתקנה כנגד הקרבת הקרבן ולא כנגד זריקת הדם. וכ"כ הפנ"י (כו: ד"ה בגמרא מ"ט אמרו) מסברא דנפשיה. וכן העלה הערוה"ש (סי' רלג ס"ט). [ולפ"ז ע"כ צ"ל דרבנן סברי דתיקנו תפילת מנחה בזמן הראוי לקרבן, שהרי בפועל לא היו מקריבין את התמיד לאחר שקיעה.]


ב) ויש להוסיף דאף אם דם נפסל רק בצה"כ, מ"מ לדעת הגר"א אין להתפלל אחר שקיעה. דהנה המג"א (סי' רלג ס"ק ג) הביא מח' הפוסקים כיצד משערין שעות היום. דעת התרוה"ד היא דמשערינן מעלות השחר עד צה"כ, וכן נטה גם המג"א. אבל הלבוש ועוד סוברים דמשערינן מנץ החמה עד שקיעתה, וכ"כ הגר"א (סי' תנט ס"ק ה).

וביאר בס' עם מרדכי (עמ' יג) דלכאורה מח' זו תלויה במח' ר"ת והגר"א בקביעת ביה"ש. דהנה זה ברור דחצות היום הוא הזמן שהשמש באמצע הרקיע כמבואר בפסחים (יא:). וא"כ להגר"א לא יתכן לשער שעות היום עד צה"כ שלו, שהרי אין זמן מקביל לזה בבקר. ולשער עד צה"כ דר"ת לא מסתבר, דאין לזה שום משמעות בהלכה לדעת הגר"א. והיינו מש"כ הגר"א דיש לשער מנץ החמה עד שקיעה. ואע"פ שהיום מתחיל מעה"ש כמבואר במגילה (כ.), מ"מ לענין לשער שעות היום מתחילים מנץ החמה.

ומאידך, לדעת ר"ת לא מסתבר לשער מנץ החמה עד שקיעה, שהרי אין זמנים אלו קובעים כלום עפ"י הלכה. אלא מסתבר לשער מעה"ש עד צה"כ, דיש ד' מילין בין עה"ש לנץ החמה ובין שקיעה ראשונה עד צה"כ, ולכן חצות הוא באמצע היום. נמצא דלדעת הגר"א פלג המנחה הוא שעה ורביע לפני שקיעת החמה, ואילו לדעת ר"ת הוא שעה ורביע לפני צה"כ.

והנה איתא בגמ' (כו:) דאי אמרת עד ועד בכלל (פי' עד פלג המנחה היינו עד סוף פלג המנחה) ר' יהודה היינו רבנן. וא"כ לדעת ר"ת יש מקום לדון אם הכוונה היא דרבנן סברי דתפילת המנחה עד צה"כ, ואי עד ועד בכלל א"כ אף ר"י סובר דתפילת מנחה עד צה"כ, או דילמא י"ל דרבנן סברי עד הערב פירושו עד שקיעת החמה (משום דדם נפסל בשקיעת החמה), ואי עד ועד בכלל, א"כ אף ר"י יודה דתפילת המנחה היא עד השקיעה. ואע"פ שאין זה עד סוף הפלג האחרון, מ"מ הרי הוא יותר מעד תחילת הפלג האחרון, ומה"ט קרי ליה עד ועד בכלל. [ונפק"מ טובא בימות הקיץ דפלג המנחה עד צה"כ יכול להיות אפי' יותר מ75 דקות, ואילו משקיעה עד צה"כ תמיד אינו יותר מ72 דקות.]

אבל לדעת הגר"א דמשערינן שעות היום עד שקיעת החמה, א"כ ע"כ דתפילת מנחה לרבנן אינו אלא עד שקיעת החמה, ולא עד צה"כ. דאם נאמר שהוא עד צה"כ א"כ אף אם עד ועד בכלל מ"מ לא הוי ר"י כרבנן, דר"י סובר דתפילת מנחה עד השקיעה (דהיינו סוף פלג האחרון), ואילו רבנן סברי שהיא עד צה"כ. אלא ע"כ ד"עד הערב" אינו יותר מזמן השלמת הי"ב שעות. וכן העיר בעם מרדכי (עמ' עב), וכבר קדמו בזה השעה"צ (סי' רלג ס"ק י).

נמצא דלדעת הגר"א פשוט הוא דאין להתפלל תפילת מנחה לאחר שקיעה כלל אף אם אין דם נפסל אלא בצה"כ. וכל השאלה אם לרבנן תפילת מנחה עד צה"כ או עד שקיעה אינה אלא לדעת ר"ת. ומעתה י"ל דאולי רש"י והרמב"ם פליגי במח' ר"ת והגר"א אם סוף היום הוא צה"כ או סוף היום הוא שקיעת החמה.


ג) ולענין הלכה כתב הרמ"א (סי' רלג ס"א) דבדיעבד יכול להתפלל מנחה עד צה"כ. והיינו דאזיל בשיטת ר"ת, וס"ל דתפילת המנחה עד הערב היינו עד צה"כ. אך המשנ"ב שם (ס"ק יד) כתב דלכתחילה יש להחמיר לדעת הפוסקים הסוברים שאינו יכול להתפלל אחר השקיעה. [ובאמרי נועם להגר"א (כט:) כתב דאף בדיעבד לא יתפלל מנחה ביה"ש אלא יתפלל ערבית שתים, ובזה אזיל לשיטתו דס"ל דאין להתפלל מנחה כלל לאחר שקיעה וכמו שנתבאר.] ועוד הוסיף המשנ"ב דאף לדעת הרמ"א שאפשר להקל בשעת הדחק, מ"מ אינו יכול להתפלל בביה"ש דר"ת. [ומקורו ממה שהביא המג"א שם (ס"ק ז) מהד"מ בשם מהרי"ל שיכול להתפלל עד סמוך לצה"כ, וכן משמע שהבין הפמ"ג שם.]

ולכאורה צ"ע, דלמה יש להחמיר לדעת הרמ"א בביה"ש דר"ת, הרי אי קיי"ל דדם נפסל רק בצה"כ, או דתפילת המנחה נתקנה רק כנגד הקטרת הקרבן הכשירה עד צה"כ, א"כ אמאי אינו יכול להתפלל עד צה"כ ממש. וצ"ל דכוונתו דהואיל ואף בביהמ"ק לא היו מקריבין את הקרבן בביה"ש מאחר דספק לילה הוא, לכן גם אין להקל להתפלל בביה"ש. ובאמת יש מקום לדחות דהואיל ותפילה דרבנן יש להקל בדיעבד אף בזמן ביה"ש דספיקא דרבנן לקולא. וכן העיר בתשו' יחוה דעת שם (עמ' קט) בשם הפוסקים.

[ועוד כתב מהר"ם שי"ק (סי' צא) דמותר אף לכתחילה להתפלל בביה"ש. וביאר שם דאין לומר דה"ט משום דספיקא דרבנן לקולא, דהא אמרינן ספק התפלל ספק לא התפלל חוזר ומתפלל אע"ג דתפילה דרבנן. אלא ע"כ צ"ל שכך תיקנו חכמים שיכול להתפלל בביה"ש משום דתפילת מנחה נתקנה כנגד הקטורת.

ונראה שיש לדחות ראיתו מהא דספק התפלל, דהתם הכוונה שאין למנוע מלהתפלל מחמת ספק, דלואי שיתפלל אדם כל היום כולו אף בתורת נדבה, אבל בודאי שייך לומר ספדר"ל בתפילה, וכמו שביאר הלח"מ בהל' תפילה (פ"ג ה"ב) דמה"ט גופא אמרינן דעביד כמר עביד וכו'. אך יש לקיים דברי המהר"ם שי"ק אבל מטעם אחר, דה"ט דלא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא להתיר לכתחילה להתפלל בביה"ש משום דאין עושין ספדר"ל לכתחילה, וכמש"כ הר"ן בסוף פסחים לגבי ספה"ע.

עכ"פ מבואר מדברי מהר"ם שי"ק שמותר לכתחילה להתפלל לאחר שקיעה. וכן מנהג הרבה חסידים. ומה"ט נשתרבב המנהג שלא לומר תחנון במנחה הואיל ומתפללים לאחר שקיעה. אבל אלו שמתפללין לפני השקיעה יש להם לומר תחנון.]

ועוד כתב בשעה"צ (ס"ק כא) דאף לדעת הגר"א דתיכף אחר שקיעה הוא ביה"ש, מ"מ נוכל לסמוך בשעת הדחק אשיטת ר' יוסי דביה"ש כהרף עין, ועד אז הוא ודאי יום. ולכאורה צ"ע, הא לדעת הגר"א אין תפילת המנחה אחר שקיעת החמה כלל. ואולי י"ל דמאי דאין תפילת המנחה לאחר שקיעה היינו משום דהואיל ומיד בשקיעה הוי ביה"ש וספק לילה, להכי קרו ליה רבנן דמתני' "ערב" דכבר חשיב כסוף היום. אבל לר' יוסי דעדיין הוי ודאי יום מסתבר שעדיין היו מקריבין התמיד באותה שעה, דמאי דקאמרי לרבנן במתני' דתפילת מנחה עד הערב לכאורה כוונתם דתפילת המנחה עד סוף היום שהיו מקריבין תמיד של בה"ע, והיינו עד זמן ביה"ש, וא"כ לר' יוסי היינו אפי' אחר שקיעה. וא"כ אע"ג דרבנן דמתני' ס"ל דביה"ש מתחיל עם שקיעה (כדמוכח מדברי הגמ' וכמו שנתבאר), מ"מ כדאי הוא ר' יוסי לסמוך עליו בשעת הדחק.

ועוד כתב המשנ"ב שם דודאי אין להמתין עד אחר שקיעה בשביל תפילה בציבור, דזה לא מיקרי שעת הדחק. אכן ביחוה דעת שם (עמ' קח) הביא שהמו"ק (סי' רלג) כתב להדיא דעדיף להתפלל לאחר שקיעה בציבור מלהתפלל ביחידות לפני השקיעה. ובשבט הלוי (ח"ט סי' מח) כתב דאולי אפשר להקל בביה"ש דהגר"א [ואולי כוונתו דיש לצרף שיטת ר' יוסי, אך קשה דהיאך זה נקרא שעת הדחק].

אך יש להוסיף דאם יכול להתחיל לפני השקיעה אולי יש מקום להקל לכתחילה להתפלל אע"פ שיצטרך לגמור תפילתו לאחר השקיעה. וכ"כ הערוה"ש (סי' קי ס"ה) דלענין תפילה בזמנה הולכין אחר ההתחלה, ואם התחיל בזמן מיקרי תפילה בזמנה. והראיה לכך ממש"כ התוס' בברכות (ז. ד"ה שאלמלי) שבלעם הרשע היה רוצה להתחיל קללתו בשעה שהקב"ה היה כועס, ועי"ז היה מזיק לבנ"י אף אם היה גומר אח"כ. אמנם בס' אשי ישראל (פכ"ז הע' יד) הביא בשם החזו"א שאין להקל אף אם יכול להתחיל לפני השקיעה. וכן הביא באמרי נועם לברכות (כט:) בשם הגר"א. וגם המשנ"ב (סי' פט ס"ק ה) פסק עפ"י המג"א שם (ס"ק ד) דצריך לגמור כל התפילה בזמנה. ומשמע דאם משער שלא יוכל לגמור בזמן יתפלל תשלומין.


ד) ולכאורה מכל הנ"ל נראה שבודאי אין לאחר להתפלל עד סמוך לשקיעה. וכ"כ במעשה רב (אות ס"ה) שהגר"א היה מקדים להתפלל מנחה. וכבר מבואר בגמ' ברכות לקמן (כט:) "לייט עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה, מ"ט דילמא מיטרפא ליה שעתא."

אמנם בהגמי"י הל' תפילה (פ"ג אות ג') הביא בשם ר"ח דעכשיו נהגו כל ישראל כרבנן להתפלל מנחה עד הערב, וכר' יוסי דאמר בירושלמי לא הוקשה תפילת מנחה לתמיד של בה"ע אלא לקטורת שנאמר תכון תפילתי קטורת לפניך (והקטורת הקריבו לאחר התמיד). ועוד, דאיתא בברכות (כט:) ר' אליעזר אומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים, ואוקמיה אביי בר אבין ורב חיננא בר אבין אמאן דאינו מתפלל עם דמדומי חמה, דאמר ר' חייא בר אבא אריו"ח מצוה להתפלל עם דמדומי חמה שנאמר יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים [ועיי"ש ברש"י שפי' דעם שמש היינו תפילת שחרית ולפני ירח היינו תפילת המנחה]. ואע"ג דלייטי במערבא אמאן דמתפלל עם דמדומי חמה ה"מ מאן דמאחר טפי אבל קודם ביאת שמש מעט שפיר דמי. והכי איתא בירושלמי דר' יוסי הוה מתפלל עם דמדומי חמה. ואע"ג דאמרינן דזמן מנחה משש שעות ולמעלה, מאן דמצלי מפלג מנחה קטנה ולמעלה טפי עדיף ובלבד שלא ידחה את השעה. ועי' בשע"ת (סי' רלג ס"ק א) שכך פסק הרדב"ז דעדיף להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה.

Gemara:

References: Berachot: 26b 

More from this:
    Comments
    0 comment
    Leave a Comment
    Title:
    Comment:
    Anonymous: 

    Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today by Barry and Marcia Levinson in honor of Rabbi Eliron & Devorah Levinson and their children, and Rabbi Aviyam & Rina Levinson and their children and by Tamar and Phil Gross for a refuah shleimah for Pinchas Eliyahu ben Rachel and by the Katzman Family of Great Neck wishing Shana Tova to Klal Yisrael