שב שמעתתא א' 01 - רוב וחזקה

Speaker:
Ask author
Date:
January 01 2003
Language:
Hebrew
Downloads:
0
Views:
245
Comments:
0
 
רוב וחזקה

נחלקו הראשונים בגדר דין ספיקא דאורייתא לחומרא. הרמב"ם בהל' טומאת מת (פ"ט הל' י"ב) סובר דמאי דאמרינן ספיקא דאורייתא לחומרא אין זה אלא חומרא מדרבנן, אבל מה"ת ספיקא לקולא. ואילו הרשב"א בקידושין (עג.) סובר דספיקא דאורייתא לחומרא אפי' מה"ת.

ובס' שב שמעתתא (ש"א פ"א) הביא מה שהק' האחרונים ע"ד הרמב"ם דאם איתא דמה"ת ספיקו לקולא אמאי איצטריך קרא למישרי ספק ממזר, הא כל הספיקות אינן אסורין אלא מדרבנן. ואמנם הרשב"א והכס"מ שם והר"ן ספ"ק דקידושין העירו דספק ממזר הוא עיקר מקור הרמב"ם דמה"ת ספיקא לקולא. [וכן העיר הגרא"ו (הערות על הש"ש, אות א').] אכן האחרונים לא הבינו כך בדעתו, ולפיכך הקשו דלמה לי קרא. ותי' המהרי"ט דאיצטריך קרא לאשמועינן דספק ממזר מותר בתורת ודאי, ואף במקום תרתי דסתרי, ונפק"מ שמותר בבת ישראל ובממזרת בבת א'.

אכן הפנ"י לקידושין שם תי' באופן אחר דאיצטריך קרא למילף דספק ממזר מותר אף היכא דאיכא רובא לאיסורא, וכמו שכתב הפר"ח דספק ממזר מותר אף במקום חזקה (כגון בספק גירושין דאיכא חזקת אשת איש). והשיג עליו הש"ש שם דהיכא דאיכא רובא או חזקה לאיסורא לאו ספק הוא, ולא מהני קרא להתיר (ורק בספק גירושין דחזקת א"א איתרע הוי ספק ממזר).

ומשמע שנחלקו הפנ"י והש"ש בגדר דין רוב וחזקה. דלדעת הש"ש כל א' מברר המציאות ומסלק את הספק, ואילו לדעת הפנ"י כל א' אינו אלא הנהגה במקום ספק אבל עדיין נשאר הספק במקומו. ולכאורה דברי שניהם תמוהים. שהרי כבר הוכיח הגרא"ו בקוב"ש (שם אות ד') שיש לחלק בזה גופא בין רוב וחזקה. דהנה קיי"ל דרובא וחזקה רובא עדיף (קידושין פ.). ולכאורה צ"ע דהא רובא וחזקה שניהם מה"ת, ואמאי עדיף רובא מחזקה. ותי' הגרא"ו דלעולם לא עדיפא רובא מחזקה אלא שאני רובא מחזקה. דהך דאזלינן בתר רובא הוא סברא, דרוב מברר המציאות ומסלק את הספק, אבל מאי דאזלינן בתר חזקה אין זה סברא אלא הלכה, דגזיה"כ היא דחזקה הויא הנהגה ואזלינן בתרה במקום ספק. וממילא מאי דאזלינן בתר רובא אף במקום חזקה אין זה משום דרובא עדיף מחזקה אלא משום דבמקום רוב ליכא ספק ושוב לא אזלינן בתר חזקה.

ועיי"ש בקוב"ש שהגרא"ו הביא סמוכין לכך דרוב מברר המציאות ואילו חזקה הויא רק הנהגה בעלמא. דמדברי התוס' בסנהדרין (פ: ד"ה הנסקלין) מבואר (לחד דיעה) דלא אזלינן בתר רובא היכא דאיכא תרתי דסתרי, שהרי הק' דאמאי קאמר ר"ש שאם נתערבו נסקלין בנשרפין ידונו בסקילה שהשריפה חמורה, ניזיל בתר רובא. ותי' דלא אזלינן בתר רובא לחייב אותו שהוא זכאי. פירוש הדבר דהואיל ובודאי הא' אינו חייב שריפה, ממילא הוי תרתי דסתרי לדון את כולם בשריפה, דממ"נ נחייב את המיעוט שלא כדין. הרי דלא אזלינן בתר רובא במקום תרתי דסתרי.

אבל בחזקה אין הדבר כן, אלא בודאי אזלינן בתרה אף במקום תרתי דסתרי כמבואר במס' טהרות (פ"ה מ"ה) לגבי שני שבילין. ולכאורה ה"ט משום דלא שייך בירור בתרתי דסתרי מפני שיש בו ודאי שקר, אבל שפיר שייכא הנהגה אף במקום תרתי דסתרי דגזיה"כ בעלמא היא למיזל בתר חזקה אע"ג דלא נפשט הספק כלל. [ומאי דלא אזלינן בתר חזקה היכא שבאין לשאול בב"א י"ל דהיינו משום דחיישינן לזלזול ב"ד, אבל מעיקר הדין אזלינן בתר חזקה אף במקום תרתי דסתרי.]

ומעתה צ"ע, דהיאך כתב הש"ש שגם במקום חזקה חשיב כאילו אין כאן ספק, הרי חזקה אינה מסלקת את הספק. ומאידך לכאורה צ"ע גם על הפנ"י דהיאך אפשר לומר דספק ממזר מותר אף במקום רובא לאיסורא, הא היכא דאיכא רובא ליכא ספק שהרי הרוב מברר המציאות ומסלק את הספק.

אכן נראה דלעולם ליכא קושיא על הפנ"י כלל, וכבר העירו על כך האמרי ברוך (הע' על הש"ש) והגרא"ו (שאם אות ב'), שהרי הפנ"י לא מיירי ברובא דליתא קמן אלא ברובא דאיתא קמן (רוב כשרין אצלה ורוב פסולין אצלה), ושפיר יש לחלק ולומר דדוקא רובא דליתא קמן חשיב כבירור משא"כ ברובא דאיתא קמן, דמסברא אין טעם לומר דחשיב כודאי שבא מן הרוב ולא מן המיעוט.

וכבר הביאו ראיה לכך מדברי השטמ"ק לב"מ (ו:) שהק' בשם הרא"ש דאמאי אם קפץ א' מן המנויין לתוך שאר הבהמות כולן פטורין משום דעשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק, נימא כל דפריש מרובא פריש, ותי' דמ"מ לא חשיב כודאי אלא כספק. ולכאורה פירוש הדבר הוא דמאי דאמרינן כל דפריש מרובא פריש אין זה אלא הנהגה בעלמא, ולכן עדיין חשיב כאילו איכא ספק. ודבר תימה הוא על הש"ש, שהרי הוא בעצמו חילק כן לקמן (ש"ב פט"ו) עפ"י השטמ"ק בשם הרא"ש, והוסיף שאין לדחות דברי הפנ"י אלא ברובא דליתא קמן. ואילו הפנ"י מיירי רק ברובא דאיתא קמן, וא"כ ליכא קושיא כלל.

Gemara:

Collections: Rabbi Koenigsberg: Shev Shmaytsa

    More from this:
    Comments
    0 comments
    Leave a Comment
    Title:
    Comment:
    Anonymous: 

    Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today by Judy & Mark Frankel & family l'ilui nishmos מרדכי בן הרב משה יהודה ע"ה and משה יהודה ז"ל בן מאיר אליהו ויהודית and by the Polinsky Family to commemorate the 5th Yahrzeit of Gil Polinsky, Gedalyahu Gootmun Chaim ben Yaakov Dov