פרשיות תפילין ומזוזה

Speaker:
Date:
December 22 2005
Language:
Hebrew
Downloads:
3
Views:
529
Comments:
0
 
פרשיות תפילין ומזוזה

א. מנחות (לא:) אמר רשב"א ר"מ היה כותבה כו' ועושה פרשיותיה פתוחות, אמרתי לו רבי מה טעם, אמר לי הואיל ואין סמוכות מן התורה ע"ש. מבואר מזה שלא שייך שם סתומה כ"א בפרשה שהיא סמוכה לחברתה, והחיבור ביניהם קובע עליה שם סתומה. וקשה על מה שסתם הרמב"ם רפ"ב דתפילין דג' פרשיות ראשונות עושה פתוחות והאחרונה סתומה ומשמע אפילו בתש"ר כן וכן הרא"ש סתם כן בתיקון תפילין והרי בתש"ר כתוב על קלפים נפרדים ומה חיבור שייך בזה. ובביאור הלכה סי' ל"ב סע' ל"ו ד"ה יעשה כל הפרשיות כתב בשם האחרונים דבתש"ר ליכא קפידא אבל הביא מהפרמ"ג דאפשר דאי' קפידא לשי' הרמב"ם דפתוחה וסתומה תליא לעולם בפרשה שניה אם מתחיל באמצע שיטה או בראש שיטה ע"ש וקשה מהסוגיא כאן דקאמר דכיון דוהי' אם שמוע אין סמוכה לשמע מה"ת ל"ש ביה דין סתומה, הרי שהסתימה היא בחיבור לפרשה שלפניה.

ב. עיקר הדבר מש"פ הרמב"ם והרא"ש שפרשה אחרונה של תפילין צ"ל סתומה קשה הא בסוגיין אמרינן לענין מזוזה דהיא פתוחה כיון שאין סמוכה לה מה"ת וכ"פ הרמב"ם הל' מזוזה וא"כ מ"ש תפילין ממזוזה. וכן הקשו הפוסקים.

ג. וכתב בזה הגרי"ז, וגם אני כיוונתי לזה בס"ד, דעיין לעיל (כט:) אמר רבא ז' אותיות צריכות זיון שעטנ"ז ג"ץ ושיטת רוב הראשונים דקאי אכל שעטנ"ז ג"ץ אבל הרמב"ם לא הזכיר דין זה וכתב הגר"א סי' ל"ו דס"ל להרמב"ם דרבא לא קאי אכל שעטנ"ז ג"ץ בעלמא כ"א על הני דמנה הרמב"ם פ"ה הל' מזוזה ה"ג דצריך לתייג ש"ע דשמע נו"ן דנפשך כו' ע"ש והוא משימושא רבא [והרא"ש כתב דהשימו"ר מיירי בתגין גדולים אבל תגין קטנים צריכים בכל שעטנ"ז ג"ץ] וא"כ לא קאי רבא כ"א על מזוזה כי בתפילין כתב הרמב"ם פ"ב תפילין ה"ט תגים אחרים שאינם בסימן שעטנ"ז ג"ץ. ויקשה למה לא הזכיר רבא רק תגים דמזוזה. אבל ע"ש בבהגר"א תירץ זה עפ"י מה שדייק מלשון הרמב"ם שם ה"ו שהתגין דתפילין הם אותם תגין שבפרשיות אלו בס"ת ע"ש, ולכן לא דיבר רבא כ"א בתגין דמזוזה שהם תגים אחרים ע"ש.

ומבואר שהתגין דתפילין סובר הרמב"ם שהם אותם תגין דפרשיות אלו בס"ת אבל במזוזה יש תגין אחרים.

ומעתה שי"ל שמה שאמרו בגמ' דפ' והיה אם שמוע אצ"ל סתום כיון שאינה סמוכה לפרשת שמע מה"ת, היינו לומר שבעצם פרשת שמע ופ' והיה אם שמוע אין בהם דיבוק זל"ז שנצטרך לכתבם סתומות גם במזוזה. אבל בתפילין יש טעם אחר לכתוב פ' והיה אם שמוע סתומה, שהפרשיות של תפילין צ"ל אותן פרשיות הכתובות בס"ת, וכדאשכחן לענין התגין שהן מתוייגים דוגמת פרשיות אלו בס"ת. וכיון שבס"ת פרשת והיה אם שמוע היא סתומה, גם בתפילין היא צ"ל סתומה. אבל פרשיות שבמזוזה הן פרשיות חדשות, וכדחזינן מהתגין שאינם מתוייגים כמו בס"ת אלא בתגים אחרים, ויש כאן כתיבה חדשה, וממילא דאף שפ' והי' אם שמוע שבס"ת היא סתומה, אי"ז מחייב סתימה במזוזה, כי במזוזה היא פרשה אחרת, רק אנו צריכים לדון מחדש על פ' והיה אם שמוע דמזוזה אם היא סתומה או פתוחה, ובזה קיי"ל שאף שלכתחילה היא סתומה אבל בדיעבד יכולה להיות פתוחה כיון שבעצם אין לה קישור לפרשה שלפניה, את"ד.

ד. וא"ת א"כ גם בסוף פ' והיה אם שמוע יהיה קפידא שיהיה דוגמת ס"ת, והרא"ש והרמב"ם לא הזכירו דבר מזה [ועיין מג"א סי' ל"ב ס"ק מ"ח כתב בשם לבוש ג"כ דאין קפידא בסוף פרשה אחרונה]. אבל לק"מ דזה ל"ש כלל דממנ"פ להרמב"ם אין ניכר בסוף הפרשה כלל חילוק בין פרשה שאחריה סתומה או פתוחה כי זה נקבע לעולם ע"י תחילה הפרשה שלאחריה. וגם משמע ברמב"ם שעיקר שם סתומה ופתוחה היא על הפרשה השניה [אף שגם לדידיה ענין סתומה היא שמחוברת לפרשה שלמעלה ממנה כדמוכח מדברי ר' יוסף בסוגיין דבמזוזה ליכא קפידא כיון שאין סמוכה לה מה"ת]. גם להרא"ש הסובר שכל שהניח חלק בסוף השיטה של פרשה ראשונה נעשה שניה סתומה וא"כ היה מקום לומר דיהיה קפידא שלא להניח חלק בסוף פרשת והיה אם שמוע, נראה דלק"מ דמ"מ עיקר שם סתומה ופתוחה היא על הפרשה שלאחריה.

ה. וע"ע בחי' הגרי"ז שמביא ראיה אחרת לעיקר היסוד שפרשיות שבתפילין הן פרשיות שבתורה, משא"כ פרשיות של מזוזה. כי הרמב"ם לא ביאר כלל דין פרשה ראשונה דמזוזה אם היא פתוחה או סתומה רק כתב דין פרשה שניה שכותבין אותה סתומה וכשירה גם בפתוחה, ואילו גבי תפילין ביאר גם דין פרשה ראשונה שהרי כתב שג' פרשיות הראשונות צ"ל פתוחות. וביאר ע"ד הנ"ל דבמזוזה אין דין פרשיות שבתורה ואין דנים כ"א על פרשיות המזוזה עצמה ובזה ל"ש שם פתוחה וסתומה בפרשה ראשונה וכמו בס"ת גופא שלא ביאר הרמב"ם אם פרשה ראשונה בבראשית ושמות כו' פתוחות או סתומות, דל"ש בפרשה ראשונה ענין סתומה ופתוחה כלל. משא"כ בתפילין שצ"ל בצורה שהן כתובים בתורה בזה שייך שם פתוחה גם על פרשה ראשונה, את"ד.

ו. ונראה לי ראיה אחרת לזה דעיין בגמ' לעיל (לא:) דאף שבס"ת אם כתב אותה כשירה (בחיריק תחת השי"ן) פסולה אבל במזוזה כשירה. ועיין ברא"ש בתיקון תפילין (אות ק' בציוני המעדני יו"ט) כתב שיעשה השיטות שוות שלא תהיה אחת ארוכה ואחת קצרה ע"ש. וקשה הא זהו כתבה כשירה וכשירה במזוזה. וע"כ שיש חילוק בין תפילין למזוזה וכ"כ המעדני יו"ט בשם ספר התרומה ע"ש. ולנ"ל מבואר דהפרשיות שבתפילין צ"ל כמו שהן בתורה ובס"ת יש חילוק בין פרשיות של שירה לבין פרשיות שאינן של שירה משא"כ במזוזה אי"צ פרשיות שבתורה כלל ולכן אפילו כתבה כשירה כשירה וק"ל.

ז. ומ"מ צ"ב מקור חילוק זה מניין למדו הרמב"ם והרא"ש לחלק כן בין תפילין למזוזה. ובחי' הגרי"ז שם כתב שלמדו זה מדברי הגמ' בהמשך הסוגיא לימא מסייע ליה [דפ' אחרונה דמזוזה יכולה להיות סתומה] כיו"ב ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הא מורידין עושין, אמאי הכא סתומות והכא פתוחות כו' ע"ש. ומפרש הגרי"ז דס"ל להרמב"ם והרא"ש שהקושיא היא גם מתפילין ולא רק מס"ת, דאלת"ה נימא שהטעם שאין מורידין לא נצרך כ"א לתפילין, ומאי מקשה הש"ס. וא"כ מבואר דאפילו להצד דפרשה אחרונה דמזוזה צ"ל פתוחה מ"מ פרשה אחרונה דתפילין צ"ל סתומה דומיא דס"ת ומיניה דגם למה דמסקינן דבמזוזה כשירה בדיעבד אם עשה פרשה אחרונה פתוחה היינו דוקא במזוזה אבל תפילין אפילו בדיעבד צ"ל פרשה אחרונה סתומם דומיא דס"ת, את"ד הגרי"ז. ובאמת זהו סברת הט"ז סי' ל"ב ס"ק כ"ה, אבל ע"ש בבאר היטב מה שמקשה ע"ז דהגמרא לקמן פריך כעי"ז מדין שרטוט הא מורידין עושין, והא מזוזה בעי שרטוט, והרי דעת הרמב"ם דאף שבתפילין אי"צ שרטוט אבל ס"ת צריך וא"כ מאי קושיא נימא דהטעם דאין מורידין איצטריך לס"ת שבלה. וע"כ צ"ל דפשיטא לה לגמ' דהטעם דאין מורידין קאי אתרווייהו גם על ס"ת וגם על תפילין ומקשה הגמ' שפיר מתפילין שבלו הא אי"צ שרטוט, ומיניה דגם הקושיא ממה דפרשה אחרונה דמזוזה צ"ל פתוחה לחד מ"ד אפשר כי קאי דוקא אס"ת שבלה דפרשה זו בתורה היא פתוחה, אבל מתפילין לק"מ. ואזדא הראיה.

ומ"מ אף שאינו ברור כ"כ מקור החילוק בין תפילין למזוזה מ"מ מצינו דוגמתו במקו"א דשיטת הרמב"ם דעיבוד קלף של מזוזה אצ"ל לשמה משא"כ עיבוד קלף של תפילין ועיין בבהגר"א או"ח תרצ"א כתב הטעם דס"ל להרמב"ם דרק תורה צריכה עיבוד לשמה ומזוזה אינה תורה וכמו עור הבתים של תפילין שאי"צ עיבוד לשמה לשיטת הרמב"ם דפסק כחכמים דרשב"ג אע"פ שיש בו שי"ן משא"כ קלף של תפילין נקרא תורה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך וקאי אתפילין כדאי' בשבת (כח:) את"ד לענינינו ע"ש, וזהו ממש החילוק הנ"ל דפרשיות של תפילין הן פרשיות שבתורה משא"כ פרשיות דמזוזה ודו"ק.

ח. ועיין רמב"ם פ"ג תפילין ה"ז כשהוא גולל הפרשיות בין של ראש בין של יד גולל אותן מסופן לתחילתן עד שתמצא כשתפתח הפרשה תקרא כל פרשה ופרשה מתחילה עד סופה עכ"ל. ובהל' מזוזה פ"ה ה"ו כתב לשון אחר קצת וז"ל כשיפתח הקורא לקרות יקרא מראש השיטה לסופה עכ"ל. ויל"ע מ"ש גבי תפילין דנקט שיקרא הפרשה מתחילה עד סופה ומ"ש גבי מזוזה דנקט שיקרא כל שורה כן. ועפ"י המבואר דבתפילין הפרשיות הן פרשיות שבס"ת משא"כ במזוזה ונאמר עוד שהדין הזה שהקורא יקרא מתחילה עד סוף היינו כדי שיהיה כקורא בתורה, ודוגמתו דין סידור הפרשיות בבתים ששיטת הרמב"ם כשיטת רש"י שמונחים כסדר שהם כתובים בתורה, וברא"ש כתב שמפרש כן לדברי הגמ' (לד:) הקורא קורא כסדרן, היינו כסדר שהם כתובים בתורה. ועיין ברמב"ם פ"ג שם ה"ה כיצד סידור הפרשיות מכניס פרשה אחרונה שהיא והיה אם שמוע בבית ראשון שהוא על ימין המניח כו' כדי שיהא הקורא שלפניו כנגד פני המניח קורא על הסדר הזה כגון זה עכ"ל, ולכאורה סיום דבריו הוא שפת יתר דממילא משתמע שלקורא הוא להיפך. אבל ראיתי ברמב"ם מכת"י ששם הנוסח כדי שיהיה הקורא שלפניו כו' קורא על הסדר עכ"ל ותו לא, ונראה הכונה על הסדר שהם כתובים בתורה וכדברי הרא"ש וז"ב. וה"נ דכותיה נאמר שהדין הזה שגולל מסופו לתחילתו שיקרא על הסדר הוא ג"כ עד"ז שיקרא על הסדר של תורה ומעתה בתפילין שהפרשיות הן פרשיות שבס"ת חל דין זה מצד הפרשה כולה אבל במזוזה שהפרשיות הן באמת פרשיות אחרות רק דמ"מ הוי דברי תורה דהא צריכים שרטוט ולכן הדין כסדר קריאתה היא בשורות היינו בקריאת התיבות עצמן ולא מצד הפרשיות וק"ל.

ט. וא"כ ניחא משה"ק באות א', איך אפשר לסתום פרשה אחרונה של תש"ר, הא אין לה חיבור עם פרשה שלפניה, שהם בקלפים נפרדים, ופרשה סתומה צ"ל סתומה עם פרשה שלפניה כמבואר מדברי הגמ' לענין מזוזה שאי"צ פרשה שניה להיות סתומה הואיל ואינה סמוה לפרשה שלפניה מן התורה, הרי שהסתימה היא דיבוק עם פרשה שלפניה. ולנ"ל נאמר דכונת הגמ' גבי מזוזה "הואיל ואין סמוכות לה מה"ת" אינה שא"א לסתום פרשה שניה, אלא הכונה שאין צריך לסותמה, דהואיל ואין סמוכות לה מן התורה לא הצריכה תורה שפרשה ב' דמזוזה תהיה סתומה עם פרשה שלפניה. אבל בתפילין צריך שתהיה פרשה אחרונה סתומה משום שהיא פרשה שבתורה ובס"ת היא פרשה סתומה. ואין צריך לדון כ"א אם אפשר לסותמה. ובזה נאמר שגם בתש"ר אפשר לסתום פרשה אחרונה של תפילין, דלא יתחיל אותה בתחילת שיטה, וממילא שהיא פרשה סתומה להרמב"ם, ואף שפרשה סתומה פירושה שהיא דבוקה לפרשה שלפניה, הדיבוק כאן אינו עם פרשה שלפניה בתפילין, כי אותה פרשה היא באמת על קלף אחר, רק היא סתומה לפרשה שלפניה בתורה.

אלא דעדיין יש לעיין תינח לשיטת הרמב"ם שפרשה פתוחה או סתומה נקבעת ע"י תחילת הפרשה לבד, אם היא מתחלת בראש שיטה או באמצע שיטה, א"כ אף שהד' קלפים הם נפרדים זה מזה מ"מ על כל אחד לחוד שייך שם סתומה או פתוחה לפי מה שהיא מתחלת בתחילת שיטה או באמצע שיטה. אבל להרא"ש שאם יש ריוח בסוף שיטה בפרשה לפניה נחשב פרשה פתוחה, וממילא דשם סתומה היא מצד שאין ריוח בתחילת פרשה זו ולא בסוף פרשה שלאחריה, ויוצא שם סתומה מבין שתי הפרשיות שסמוכות זל"ז בלא ריוח בתחילת שיטה או בסוף שיטה. וא"כ איך משכח"ל סתימה בתש"ר. ונהי שעיקר הצורך בפרשה סתומה היא מצד דבעי' פרשיות שבתורה וכנ"ל, מ"מ מציאות הסתימה להרא"ש היא מצד הפרשיות שבתפילין, שהרי כמו"כ כתב שג' פרשיות ראשונות צ"ל פתוחות, ולהרא"ש הפירוש שצריך להניח ריוח בתחילת שיטה או בסוף שיטה, ולמה לא נאמר שממילא היא פתוחה ע"י הריוח שבסוף הפרשה שלפניה בתורה. וע"כ שמציאות הפתיחות והסתימות היא ע"י הפרשיות שבתפילין עצמם. וא"כ הדק"ל איך יעשה הפרשה האחרונה בתש"ר סתומה, הא אין פרשה לפניה לסותמה, שהם בקלפים נפרדים.

[והביאור הלכה סי' ל"א סע' ל"ו באמת נקט שלהרא"ש לא שייך פתוחות וסתומות בתש"ר. אבל לשון הרא"ש בודאי משמע שלא חילק וגם בתש"ר צ"ל ג' פרשיות ראשונות פתוחות ופרשה אחרונה סתומה.]

וצ"ל לדעת הרא"ש שלעולם ד' פרשיות של תש"ר יש להם חיבור זל"ז, אף שהם בקלפים נפרדים. והרי באמת מצינו כן להרא"ש לענין דין כתיבה כסדרן שמצריך הרא"ש בתפילין ומבואר בדבריו בתיקון תפילין בסופו דאפילו בתש"ר צריך להקפיד ע"ז [וחולק על ההגהות סמ"ג המובא בב"י], וא"כ י"ל דשפיר שייך שם פתוחות וסתומות בפרשיות של תש"ר, ולכן פרשה אחרונה שבתש"ר כיון שאין ריוח בתחילה שיטה ולא בסוף פרשה שלפניה שם סתומה עליה.

[רק יש לעיין דאם מסיים פרשה שלפניה בסוף שיטה ומתחיל פרשה זו בתחילת שיטה א"כ צריך להניח שורה חלק באמצע ואיך משכח"ל זה בתש"ר. ועי' מה שכתבנו בענין עשיית פרשה אחרונה של תש"ר.]


Gemara:
Halacha:
STAM 

References: Menachot: 31b  

    More from this:
    Comments
    0 comments
    Leave a Comment
    Title:
    Comment:
    Anonymous: 

    Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today by Judy & Mark Frankel & family l'ilui nishmos מרדכי בן הרב משה יהודה ע"ה and משה יהודה ז"ל בן מאיר אליהו ויהודית