מעלין בקדש ואין מורידים

שבת (כא:) בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך כו' דמעלין בקדש ואין מורידים. הנה עיין שו"ע או"ח סימן כ"ה ס"א וז"ל אחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפלין שמעלין בקודש עכ"ל. ועיין תשו' שאג"א סימן כ"ח הקשה ע"ז וז"ל ואין אלו אלא דברי תימה דכלפי לייא אדרבא תפלין משום קדושתן ראוי להקדימן לצצית וכדתנן כל המקודש מחבירו קודם את חבירו ואין ענין מעלין בקודש לכאן דזה מיירי שמעלין מקדושה קלה לקדושה חמורה ממנה אבל אין מורידין מחמורה לקלה וכההיא דפרק הקומץ רבה דתפילה של יד עושים אותה של ראש משום מעלין בקודש דשל ראש קדושתה חמורה משל יש ושל ראש אין עושין אותה של יד משום דאין מורידין אבל בשני דברים כל המקודש מחבירו קודם לו עכ"ל השאג"א. אבל דברי השאג"א קשים שהרי בסוגיין מבואר דגם בהדלקת שני לילות נפרדים אמרי' דמעלין בקדש ואין מורידים שמקדימין המצוה של הדלקת נר אחד למצות הדלקת שני נרות, ונראה כי מכאן למד  המחבר  לענין  צצית ותפלין.

אלא דבאמת יקשה בנ"ח עצמו אמאי אמרינן דמעלין בקדש ואין מורידין והרי אדרבא היה לנו לומר דכל המקודש מחבירו קודם לו ויתחיל להדליק ח'. ונראה דאי"ק דתינח אם היה חייב בכל ההדלקות בלילה אחת וכולן היו חובה עליו בבת אחת אזי היינו אומרים דחובת המקודש יותר קודם לחובת המקודש פחות. אבל הרי חיובם בזמנים שונים ואין מוטל עליו כ"א חובת אותה לילה, ואין הנידון איזו חובה קודמת אלא האיך ראו חכמים לתקן את סדר עשיית המצוה ולענ"ז י"ל דלא נאמר כלל דכל המקודש מחבירו קודם לחבירו אלא אדרבא מעלין בקדש ואין מורידין.

וא"כ ניחא דעת השאג"א ושוב קשה על המחבר האיך כתב דצצית קודמין לתפילין והרי התם מוטלין עליו שני חיובים בב"א ויש לנו לומר דאדרבא כל המקודש מחבירו קודם לחבירו.

ונראה דע"ש בשאג"א בהמשך דבריו חולק על עיקר הנחת השו"ע דשייך הלכות קדימה בצצית ותפילין, דכיון שמצות צצית אינה חובה כלל אלא רשות, שהרי אי"ח ללבוש בגד עם ד' כנפות כלל, ובעניני רשות ל"ש קדימה שהרי בודאי יכול ללבוש מקטרונו או כובע ושאר בגדים לפני שמניח תפילין ואין בזה קפידא את"ד. ומעתה י"ל דגם המחבר מודה לזה דאין כאן חובה ללבוש טלית מצוייץ ולכן ל"ש כלל הני כללי קדימה כגון כל המקודש מחבירו כו' שאינם ענין אלא לשני חיובים וכנ"ל. ומ"מ ס"ל להמחבר דכמו בנר חנוכה דג"כ אין עליו שני חיובים בבת אחת ומ"מ אמרו חכמים שיותר נכון לעשות הסדר באופן זה שיקדים המצוה הקדושה פחות להמצוה שקדושה יותר דמעלין בקדש כו' ה"נ לענין צצית ותפלין נאמר כן, דעכ"פ גם לבישת צצית היא מצוה, אף שאינה חובה, וראוי לומר בה מעלין בקדש. ואדרבא היא הנותנת דאילו היתה מצות צצית חובה עליו אזי היינו צריכים לדון איזו חובה קודמת והיינו אומרים כי כל המקודש מחבירו קודם לחבירו וצריך להקדים תפלין. אבל כיון שמצות צצית אינה אלא רשות וא"כ מצד דיני קדימת חובת תפלין לית לן בה, ויכול להקדימה לתפלין כמו שמקדים את לבישת מקטרונו, ואין אנו צריכים לדון כ"א על קיום שתי המצוות איזו ראויה להקדים לחברתה, ובכה"ג דמי לנ"ח שאנו אומרים בו מעלין בקדש ואין מורידין ודו"ק.