הכנסת ס"ת, ניסן תשס"א
א. מהגרי"ד סולוביציק זצ"ל: מצינו בכ"מ בהלכה שיהודי נמשל לס"ת:
1 - שבת (קה:) העומד על המת בשעת יציא"מ חייב לקרוע, הא למה זה דומה לס"ת שנשרפה".
2 - מגילה (כו:) ס"ת שבלה גונזים אותו אצל ת"ח.
3 - בירושלמי, דאם חסר א' למנין קטן וס"ת עושים אותן סניף.
ב. רש"י שבת שם מפרש שאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצוות.
ג. הנה כלל הוא שקדושה חלה ע"י מעשי בנ"א. קדושת המועדות ע"י קידוש בי"ד. וקדושת סת"ם ע"י עיבוד וכתיבה לשמה. (ואף שהרמב"ם ס"ל שאי"צ כתיבה לשמה היינו משום שהעור המעובד לשמה מושך הכתיבה.)
ד. ומזה מוכרח - שבעצם הקדושות האלו כבר נמצאים בתוך האדם מישראל. שאיך יוכל להחיל קדושה אם קדושה אין בו?
וע"כ שקדושת המועדות נמצא בתוך כל א' מישראל. וכדאמרינן בגמ' מו"ק דאצל כה"ג כל יום הוא רגל. דאדם גדול מעוטף בקדושת יו"ט תמיד.
וכן קדושת ס"ת צ"ל שהוא נמצא בתוך כל א' שנשמת כל א' מישראל קשורה עם קדושת התורה עצמה, ולכן הוא יכול להחיל אותה קדושה על הגוילין ועל האותיות.
ה. ע"כ דברי הגרי"ד זצ"ל. ויש להוסיף, שעפי"ז שמא יש לבאר הלכה עמומה ברא"ש. ידוע שיש מצות כתיבת ס"ת. וכתב הרא"ש דבזה"ז מקיימים אותו ע"י לקיחת ספרים ללמוד בהם. והדברים תמוהים לכ' שהרי לא דרשינן טעמא דקרא והתורה אמרה לכתוב ס"ת ואיך אפשר לקיים זה ע"י קניית ספרים.
ונראה לומר, דכתיבת ס"ת הרי ענינה לקחת אותה קדושת ס"ת הגלומה בנפש היהודי ולהוציאה אל הפועל. ובאמת עיקר היציאה אל הפועל אינה בכתיבה לבד, אלא במה שאח"כ לוקח הספר ולומד בה. דרק עי"ז יוצא הקדושה הגלומה בנפשו לפועל באמת. וממילא דכל פעולה כעי"ז שמוציאה את קדושת התורה שבנפש הישראל מן הכח אל הפועל היא היא מצות כתיבת ס"ת.
ו. החגיגה כאן היא על חגיגת הוצאת קדושת ס"ת לפועל. אך אם אנו באמת חשים בשמחה זו, הרי זה מחייב אותנו, להוציא את כח התורה הגלומה בתוכנו, על ידי חיזוק בתלמוד תורה, ואז נוכל לשמוח באמת בשמחת התורה.
0 comments Leave a Comment