- David Fremes
- Date:
-
Series:
Two Minute Torah
Halacha: - Duration: 6 min
Please click here to donate and sponsor Torah learning on YUTorah
רמב''ם ב:ו כַּמָּה חֲמוּרָה מִצְוַת אֲבֵלוּת. שֶׁהֲרֵי נִדְחֵית לוֹ הַטֻּמְאָה...כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְיִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן. כסף משנה א:א יש לתמוה עליה שבמקרא לא צוה שיתאבלו אלא שאמר אהרן שלא ייטב בעיני השם ובספר המצות שלו...יש לתמוה שטומאה ענין אחד ואבילות ענין אחר שו''ע שצח:א אבלות יום ראשון אם הוא יום מיתה וקבורה הוי דאורייתא ושאר הימים מדרבנן במה דברים אמורים בשבעה מתים המפורשים בתורה.... שו''ע שצט:יג ...העולם נוהגין שלא להתאבל בי"ט שני של גליות על שום מת אפי' הוא יום מיתה וקבורה: הגה דסוברין כדעת האומרים שאין שום אבלות דאורייתא וכן המנהג פשוט ואין לשנות (ר"ת ור"י ורא"ש): מח''ר פי' הגמרא מו''ק יד.. "עֲשֵׂה דְיָחִיד" רמב'''ם סה''מ עשה ל"ז ובבאור אמרו במועד קטן (דף י"ד:) ...אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד. הנה כבר התבאר שחיוב אבילות הוא מצות עשה. אמנם ביום ראשון לבד והשאר דרבנן. רא''ש מו''ק ג:ג קרי עשה משום דאסמיכו הקרא...רבן גמליאל לא רחץ ביום של מתה אשתו כי
0 comments Leave a Comment