- David Fremes
- Date:
-
Series:
Two Minute Torah
Halacha: - Duration: 6 min
Please click here to donate and sponsor Torah learning on YUTorah
ט''ז שצח:ב וי"א שאף אבילות כו'. בטור סיים אלא אנינות לחוד ביום ראשון דהוה דאורייתא ואנינות. לענין אכילת בשר ויין ותשמיש ופטור מכל המצות והיינו מטעם שמתו מוטל לפניו לקברו ואז מותר בנעילת סנדל ורחיצה וגילוח וכל מה שאסור משום אבילות דלעיל עד שיסתום הגולל ואז מותר בבשר ויין וחייב בכל המצות זולת תפילין ביום ראשון ומ"ש הטור האסור בזה מותר בזה לאו כללא תוס' ד''ה ואינו מברך אם רצה להחמיר אין שומעין לו...ומפרש בירושלמי למה וקאמר מפני כבודו של מת אי נמי מפני שאין לו מי שישא משאו מ''ב עא:ה מפני כבודו של מת שלא יאמרו מת זה קל הוא בעינו של אונן ואין חרד על מיתתו שעה''צ תרמ:מח דהא הטעם דאונן פטור מכל המצות הוא מטעם עוסק במצוה פטור מכל המצות בה''ל עא:א ד''ה מי שמת לו מת וכו' פטור מק"ש ומתפלה - ואפילו בדבר שהוא מדרבנן בעלמא רא''ש ברכות ג:ג דלא קרינן ביה כי האי גוונא מי שמתו מוטל לפניו כיון דאין עליהם לקוברו. ומ"מ אין לדמותו לנתיאשו מלקוברו לענין שיחול עליהם אבילות כגון בהרוגי ביתר מ''ב תקמח:כ והוא רוצה לקברו בו ביום - לאו דוקא אלא ר"ל כל שהיכולת בידו לקברו ולאפוקי אם א"א טור שמ''א הודיעו הדבר לר"ת...שכיון שהיה לה בעל שחייב בקבורתה מוטלת על בעלה ולא עליו ולא קרינן ביה מי שמתו מוטל לפניו וכתב א"א הרא"ש ז"ל וסברא חלושה וקלושה...אלא כל המתאבלים ומתאוננין
0 comments Leave a Comment