גרסינן (כג.) אין לו בנים מותר לישא לאלתר משום פרו ורבו. הרא"ש (סי' מח) פירש לאלתר, לאחר ז', וכ"כ (סי' מט) גם כשהיא אבילה. וכ"כ בשו"ע (סי' שצב ס"ג), דמותר לכונסה ולבוא עלי' אחר ז'. והפרישה (ס"ק י"ב) פסק דמותר לכונסה תוך ז', ולבא עלי' לאחר ז', ולאלתר כפשוטו, והגי' בטור - לכנסה מיד. ובהו"ה
לטור (סקל"ד) כתב דא"א להגי', דבתוס' והרא"ש ומרדכי איתא כטור לפנינו. ובעמק דבר (סקנ"ה, נו) כתב דיש שפסקו כהפרישה אף לגירסתנו בשו"ע, וי"א שהש"ך ס"ל כן. וכ"ה באג"מ (ח"ב סי' קסט). ובפשוטו, הש"ך קאי רק ביש לו בנים קטנים, וכגמ' (שם), דאמר לה בבית הקברות לכי ופרנסי את בני אחותך, ודלא כתוד"ה ואמר, דבית הקברות לאו דוקא, דאבל אסור כל ז'. אבל באין לו בנים אסור תוך ז' להש"ך.

אבל הרמב"ם (פ"ו ה"ה) כתב דמי שלא קיים פרו ורבו או שיש לו בנים קטנים, מותר לארס ולכנוס מיד, כל' תוך ז', וככס"מ (שם). ונראה, דהרמב"ם לשיטתו דבשאר איסורי ל', כנשואין, אין שום חילוק בין תוך ז' לאחר ז', כי אינם איסורי ז' - חוץ מתספורת וכמשכ"ל (דין ל סק"ב). ולהרא"ש גם בכל איסורי ל', תוך ז' חמור מלאחר ז', וכמש"כ הרמב"ן בגיהוץ וכנ"ל (סק"א).