- Rabbi Daniel Z. Feldman
- Date:
-
Series:
Daily Shiur
Venue: YU Wilf Campus
Parsha: - Duration: 22 min
Please click here to donate and sponsor Torah learning on YUTorah
ותמהו עליו האחרונים הא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקנו, עי' בכרתי ופלתי וים של שלמה לחולין. וכבר טרחו האחרונים בזה. ועוד קשה בלשון המשנה עצמה, דכתב אסור לבשל ומגמ' יוצא בין דאורייתא בין דרבנן, וכן הק' בב"ח, והמגיד משנה והש"ך דחקו ליישב הלשון, ע"ש מה שכתבו לענין בישול לצורך אכילה וכו'. ובשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' פ"ב) איתא דסברת הרמב"ם היא דא"א לחז"ל לאסור בישול בעוף דכיון דלשון התורה הוי לא תבשל גדי בחלב אמו ועוף נתמעט מתיבת גדי וא"כ הוי כהתורה בפירוש התירה בישול עוף וממילא ע"פ יסוד הט"ז (באו"ח תקפ"ח:ה ויו"ד (קי"ז:א וחו"מ סי' ב') א"א לחז"ל לגזור עליו. וע' היטב בזה בחידושי כתב סופר למס' חולין. וע' מה שכתב בזה להסביר בספר מרחשת (ח"א סי' ל') ובשו"ת בית הלוי (ח"ב סי' י').
ואולי אפשר להסביר דעתם ע"פ הא דאיתא בכסף משנה (הלכות טומאת מת פ"א ה"ב) וז"ל ובב"ח מכיון שאיסור בישולו הוי בכלל לא תאכל כל תועבה כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל א"כ במשמע שלא אסרה תורה לבשל אלא כדי שלא יבוא לאכול, עי"ש בדבריו. ואולי אז לא הבין הרמב"ם איסור בישול בעוף וחלב, כיון שאף בבהמה בישול הוי גזירה, ואין לגזור על גזירה, כעין הא דמצינו בגזירות דרבנן, אף דזה הוי נוגע לדין דאורייתא. ובענין סייג דאורייתא עי' בדברי הגר"י ענגל בספר לקח טוב (כלל ח').
0 comments Leave a Comment