תרגום ספר דניאל

אנכי חזון הרביתי בשו"ת ציץ אליעזר [חי"ד סי' א' אות ב'] שהתנגד בתוקף לתרגום ספר דניאל ללשון עברית. ולי הקטן יש הרהורי דברים בדברי תשובתו הרמה, ואעתיק קודם את דבריו:

מה שהבטתי בעין לא יפה על הדבר שנעשה לתרגם ספר דניאל מתרגום לעברית מה שאחרים שמחו על כך, הנה גם הוא זה בגלל שלדעתי ישנו בדבר הזה משום הורדה מקדושה ועוד יותר מזה כדאבאר.

א] ראשית בכה"ג של תרגום מתרגום לעברית הוא נפסל ומאבד את קדושתו כאחד מכ"ד כתבי הקודש ודבר זה היא משנה מפורשת במס' ידים [פ"ד מ"ח] דאיתא תרגום שבעזרא ושבדניאל מטמא את הידים. תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום וכו' אינו מטמא את הידים. ומתבאר הדבר גם במס' מגילה [דפים ח' ט' כיעו"ש].

והרמב"ם [בפ"ט מה' אבות הטומאות ה"ז] פוסק בזה בזה"ל תרגום שבעזרא ושבדניאל הוא מכלל כתבי הקודש אבל תרגום שכתבו עברית וכו' אינן מטמאין את הידים וכו'.

ומרישא דלישנא של הרמב"ם בזה נשמע על הסיפא שדינא הוא דדוקא כשכתוב תרגום כפי שנתיסד מתחילה [יעוין בלשון דבריו של התפא"י בידים] שם הוא דהוו עזרא ודניאל מכלל כתבי הקדש ומשא"כ אם הורקו ללשון אחר אפילו לעברית ולכן שוב אינן מטמאין את הידים.

וכך הוא גם לשון דבריו של המאירי בזה במגילה שם, דתרגום דניאל ועזרא שכתבו עברי נפסל ואין לו שום קדושה עיי"ש.

דא"כ איך אפשר איפוא להביט בעין יפה על סוג יצירה כזאת הפוסל את הספר ומוציאו מקדושתו. ולא משנה מה שבלאו הכי זה גם לא בגלילה דסו"ס זאת היא ירידה נוספת מהקדושה עכ"ד הציץ אליעזר.

ואני בער ולא אבין איזה בעיה יש כאן. הרי זה בדיוק כמו שכותבים פירוש על ספר דניאל שאין בו קדושת המקור, ובודאי בעל הצי"א לא התנגד לכתיבת פירוש.

ובעניותי עלה בדעתי שמדויק מהמשנה בידים שהביא שמותר. שהרי במשנה כתוב שהתרגום אינו מטמא את הידים, ואם היה איסור בדבר היה צריך להיות כתוב זאת במשנה. אלא ע"כ שדוקא אינו מטמא את הידים אבל אין להרחיק לכת ולומר שאסור.

ובהמשך דברך כתב בציץ אליעזר שא"א לדייק ולהיות לגמרי נאמן למקור, והביא דוגמה ממה שגדולי הדורות יצאו בשצף קצף נגד תרגום התלמוד.

והתשובה היא שכאשר כותבים פירוש אין זה בהכרח הפירוש הנכון אלא הצעה לפירוש המילים הנכון כמו כל פירוש אחר. ובאשר לתרגום התלמוד כמו שרבו האוסרים, רבו גם המתירים [עי' בהסכמות לגמרות מהדורת שוטנשטיין]. ופוק חזי מאי עמא דבר, שכמעט בכל בית מדרש ובית כנסת נמצאות הגמרות הללו. ועי' בקובץ אור ישראל שנה יג ב' וג' שהאריכו רבני זמננו בענין תרגום התלמוד.

והוסיף בציץ אליעזר: "ומשנה חומר יש בזה כשמדובר על ספר דניאל ביחוד דפוק חזי מאי דאיתא במס' מגילה [ד' ג' ע"א] דיונתן בן עוזיאל ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך, מ"ט משום דאית ביה קץ משיח. ומפרש"י קץ משיח בספר דניאל. זאת אומרת דעכבו מן השמים בידי יונתן בן עוזיאל לגלות גם תרגום של כתובים כשם שגילה תרגום של נביאים בגלל ספר דניאל שלא ניתן לגלות תרגומו בגלל קץ משיח שכתוב בו ע"כ.

ונראה לענ"ד שאם מתרגמים בלי לגלות את הקץ אלא בתרגום-פירוש המילים הפשוט אין כאן איסור. [יש ראש ישיבה חשוב אחד בעל מחבר ספרים הרבה שרצה לאסור את תרגום התלמוד על סמך דברי גמרא אלו אבל נראה ראיה להיפך, כי הגמרא אמרה כי דוקא תרגום שיש בו גילוי הקץ הוא בעייתי, משא"כ תרגום שאר ספרים ודברי תורה].

ועיין עוד מש"כ שם הציץ אליעזר ואני באתי רק להעיר.

מוצש"ק פ' משפטים-שקלים התשע"ב