גרסינן (כז:) אבל יום ראשון אסור לאכול לחם משלו. הרא"ש (סי' פט) כתב הירושלמי, דתבא מאירה לשכנים שהצריכו לאבל לאכול משלו. ומזה נראה דאם שכניו לא הברוהו מותר לאכול משלו. וי"ל דהרא"ש לשיטתו, (בב"י סי' שעג ס"י בשם רבנו ירוחם) דטעם דין סעודת הבראה, כי האבל דואג ונאנח על מת, ואינו חושש לאכול, כי רצונו למות הוא ג"כ, ע"כ צווהו לאוכל משל אחרים וכו'. כל', שתקנו ששכניו יברוהו כדי שלא יתענה ויסתכן, ואסרוהו לאכול משלו כדי ששכניו יברוהו. אבל אם לא הברוהו מותר לאכול משלו, רק תבא להם מאירה, דבטלו תקנת חז"ל.
אבל הטור (ס"ט) כתב בשם הא"ר (פי"ד) מקום שנהגו לנחם אבלים בביצים וכו'. ומזה נראה דטעם סעודת הבראה משום נחום אבלים, וכ"כ הלבוש. ובתוס' (כ. ד"ה שכבר) יש ב' שיטות בנקבר ברגל, אם ההבראה ברגל או לאחר הרגל. ולהטור מברין ברגל (ס' תא ס"ד), לשיטתו דהוא דין ניחום, דיש ניחום אבלים ברגל, וכ"כ בשו"ע (שם). ואף להרא"ש (סי' נט) הדין כן, דאז דואג ונאנח על מתו. ולתוס' ע"כ טעם הבראה דכך תקנו בתחילת אבילות, וכיון דאין אבילות במועד, אין מברין בו אלא לאחר הרגל כשמתחיל אבלות ז'. נמצא ג' טעמים בראשונים.
ובד"ס (סק"י) כתב טעם רביעי בשם השבט יהודה, משום כבוד המת, שצריך האבל שיהי' לו צער ומרירות ביום הראשון שהוא יום מר, ואם הי' מותר לאכול משלו הי' אוכל ושותה ומשתכר כדי לפכח צערו והי' משתכח כבוד המת. אבל כשאוכל משל אחרים יתבייש לאכול ולשתות יותר משיעורו.
והנה הדרישה (סק"א) כתב וז"ל, דרבינו (הטור) לא ס"ל האי טעמא דרבינו ירוחם (שבב"י בשם הרא"ש), שלא נחית ליתן טעם למצות השי"ת כמשכ"ל (סי' קפא), עכ"ל. וצ"ע, דשם מיירי באיסור דאורייתא דהשחתת פאת הראש והזקן, והטור דחה טעם הרמב"ם, שכך עשו כומרי ע"ז, דא"צ לבקש טעם למצוות, עיי"ש. אבל בתקנה דרבנן בודאי צריך לידע טעם וגדר התקנה, דיש נ"מ למעשה.
ונ"מ אחת לענין יו"ט, וכנ"ל, דלתוס' (כ. לדעה אחת) מברין לאחר הרגל, ולשאר הטעמים מברין ברגל. ונ"מ ב' אם מותר לאכול משלו כשלא הברוהו, דהשבט יהודה אוסר, שמא ישתכר ויתבטל כבוד המת, ולהרא"ש והטור (ואולי אף לדעה הנ"ל בתוס') מותר, וכן פסק הט"ז (סק"א) ע"פ לשון השו"ע, כדי שלא יאכל משלו.
ונ"מ ג', דבהג"א (סי' פט) כתב דאין מניחין את האבל להתענות ביום א'. ונראה דזהו רק לטעם הרא"ש, דחשו שרוצה למות, אבל להטור והשבט יהודה (ואולי אף לדעה הנ"ל דתוס') מניחין לו להתענות, וכ"כ בשו"ע (ס"ג), וע"כ פסק כטעם הטור.
0 comments Leave a Comment