הערה בענין ספירת העומר בשו"ת הרשב"א סי' קכ"ו כתב דיכול ש"ץ להוציא בברכת ספה"ע מדין שומ"כ, וקצת משמע דדוקא בברכה יכול להוציא אבל לא בעיקר הספירה. וכן מפורש באגודה דכיון דכתיב וספרתם לכם ודרשינן במנחות שתהא ספירה לכאו"א לכן אינו יוצא ע"י ש"ץ. אבל ברי"ץ גיאות מבואר דיוצא מדין שומ"כ. ומטין לפרש פלוגתייהו דתלוי במה שדנו האחרונים אם שומ"כ ענינו שיוצא ע"י השמיעה עצמה, דהשמיעה חשיבא כקריאה, או"ד הגדר שיוצא ע"י קריאת הקורא. ועי' משנת יעבץ שהאריך בזה ותלה ליה גם במחלוקת רש"י ותוס' אם יש לו לעמוד באמצע תפילה לשמוע קדיש וקדושה מהש"ץ או"ד כיון דשומ"כ חשיבא הפסק. ומ"מ ק"ל אפי"ת דשומ"כ ענינו שיוצא ע"י קריאת הקורא, מ"מ למה לא יועיל זה גם לענין ספה"ע, דנהי דדרשינן וספרתם לכם שתהא ספירה לכאו"א אבל בפשוטו היינו שחלה חובת ספירה על כל א', אבל למה לא יוכל לצאת ידי אותה חובה ע"י שמיעה. וכמו שיש חיוב קריאת המגילה על כל או"א, וחיוב אמירת קידוש, ומ"מ יוצא ע"י שומ"כ. והיה נראה לפרש פלוגתייהו באופן אחר, שתלוי בגדר הדרשא דוספרת לכם, אם הוא דין בחובת הספירה, שחלה חובתה על כל אחד ואחד, דאזי שפיר יוצא ע"י ספירת חבירו מדין שומ"כ, או"ד הוא דין בהחפצא של הקריאה, וכמו דרשת ולקחתם לכם שנאמר גבי לולב, שאין ענינו שחלה חובת לקיחה על כל אחד ואחד, דא"כ היה יוצא גם בלולב השאול, אלא הוא דין בהחפצא של הלולב, שצריך לחול בהלולב גדר לכם, ה"נ דכותיה יש מקום לומר שמה שנאמר וספרת לכם היינו שצריך לחול בהספירה עצמה גדר לכם, והיינו דוקא ע"י שסופר בעצמו, ודו"ק.
0 comments Leave a Comment