כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי הגשמת במפעל הגלוי את כל רז הסתר, שלא חשכת את בנך את יחידך. וקדושת הרצון הזה, שעמדה במעלתה הנשגבה במרומי המסתרים, העלית עליו לבוש מעשי, לקשרו בעולם במפעל, ואחרי הקשרו במפעל נשאר הרצון בעינו בכליל הדרת קדושתו. כי יען אשר עשית את הדבר הזה בפעל במעשה הקרבן הנפלא, ששמש כלי לכל קדושת הרצון האין־סופי שלך, להקלט כולך, בכל עומק מהותך באור חפץ עליון ודבר פיו ונדבת רצונך הקדוש נשאר ברום עזו, בכל פארו והדרו, החתום וחבוי מעין כל נברא. ולא חשכת את בנך, המרוכז ברוחך, הקשור בשרש הפנימי של כל מאוייך, את יחידך.  

Because you have done this thing and have not withheld your son, your only one. Because you fulfilled in deed all the secret mysteries, that you did not spare your son, your only one. [But Avraham didn't sacrifice Yitzchak?? The answer is] And the holiness of this will, which stood in its sublime excellence in the heights of the hidden, you clothed it in a garment of action [by sacrificing the ram], to bind it in the world through deed. And after it was bound in deed, the will remained in its essence in the complete splendor of its holiness. "Because you have done this thing" in deed, in the act of the wonderful sacrifice [of the ram], which served as an instrument for all the holiness of your infinite will, that you should be absorbed entirely in the depths of your essence in the light of the highest desire, and the word of your mouth and your generous holy will remained in the height of its strength, in all its glory and splendor, sealed and hidden from the eye of every created being. And you did not withhold your son, who is concentrated in your spirit, bound to the inner root of all your desires, your only one.

כי ברך אברכך. ממקור הסגולה החבויה תצא הברכה, שאוצרות ברכות פנימיות יש בה, ברכת החיים העליונים, ברכת הנשמות היותר מפוארות החנונות בחן עז האלהים והוד גבורות ישע ימינו, בכל כמות הנפש העליונים והמבורכים.  

For I will bless you. From the source of hidden treasury will come the blessing [bracha comes from a hidden place "הסמוי מן העין" Bava Metzia 42a], for it contains treasures of inner blessings [that explains the tautology ברך אברכך], the blessing of the highest lives, the blessing of the most glorious souls, graced with the strong grace of God and the splendor of the might of the salvation of the right hand [see Tehillim 20-7], in all the multitude of the highest and blessed souls [i.e. a tremendous bounty of bracha].

והרבה ארבה את זרעך. הופעת הברכה בגילויה, ברבוי הכמותי, שהרבוי האיכותי מקושר עמו, מכח המפעל הגלוי, ההקרבה המעשית, אבל קלט אל תוכו את כל רזי עולם של הברכה, הצפונה מעין כל.  

And will greatly multiply your seed. The appearance of the blessing in its revelation, in the quantitative abundance, with which the qualitative abundance is connected, by virtue of the revealed enterprise, the practical sacrifice, but it absorbed within itself all the secrets of the world of the blessing, hidden from all eyes [that explains the tautology of והרבה ארבה - quantitative (revealed) and qualitative (hidden) abundance because of ברך אברכך - revealed blessing from a hidden place, as a result of the hidden desire that was actualized in the revealed korban].

ככוכבי השמים. הברכה הפנימית, הכוללת כל ההויה כולה, בכל עושר עולמיה, ובכל שיא הרום שלהם, הבאה מתוך מעין הקודש הנסתר אשר בלב השואף לאהבת אל חי.  

Like the stars in the sky. The inner blessing, encompassing all of existence, in all the richness of its worlds, and at the peak of their heights [those are the stars of the sky], coming from the hidden spring of holiness within the heart that yearns for the love of the living God. [This corresponds to the hidden and qualitative bracha reflecting the internal holy will of Avraham].

וכחול אשר על שפת הים. ברכה גלויה, ברכת הרבוי הכמותי המתגלה לעין כל, המכוונת לאותו המפעל הגלוי של הקרבה המעשית, המלאה אור קודש, של לבת קודש, למלא דבר ד' בפעל.  

And as the sand on the seashore. An open blessing, the blessing of quantitative increase visible to all, directed toward that open enterprise of practical sacrifice, full of holy light, of a holy flame, to fulfilll the word of God in action. [This corresponds to the revealed, quantitative bracha, corresponding to Avraham's revealed sacrifice]. 

וירש זרעך את שער אויביו, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. הופעת ישראל בעולם בראשונה בצדו הגלוי, בתור עם בין העמים, עם מוקף משונאים, החפצים לבלעו, והוא מתגבר ומנצח אותם, זאת היא תכונת הברכה הגלויה בישראל. אבל כל זה רק מעבר והכנה לעתיד הגדול, אשר אור ד' הגנוז יתגלה על ישראל, וכל העמים יכירו כי לא עם פשוט בין עמי העולם הוא ישראל, אלא הופעת דבר ד' באנושיות ובכל ההויה, אז בהתגלותה של ההערכה הפנימית של כנסת ישראל ההולכת ונמשכת מתוך האור הפנימי הצפון, שנגמר בשולו, וערכו המשוכלל, בנסיון המקודש הנשגב הזה. לעומת שני ערכים אלה, החצון והפנימי, יבאו בזמנים שונים, בתחלה התכן הגלוי, וירש זרעך את שער אויביו אבל באחרונה הצורה הפנימית תתגבר, ותצא ממחבואה לאור עולם לעיני כל גויים, ויתברר לכל שאי אפשר שימצאו אויבים לגוי, שהוא נושא בתוכו ברכה לכל עמי התבל, ואז יתברכו בזרעך כל גויי הארץ.

And your seed shall inherit the gate of your enemies, and in your seed shall all the nations of the earth be blessed. [There is a contrast between vanquishing our enemies and being a blessing to the world]. The Jewish people's first appearance in the world, on its visible side, as a nation among nations, surrounded by enemies who wish to devour it, and yet it overcomes and defeats them – this is the characteristic of the visible blessing in Israel. But all this is only a transition and preparation for the great future, when the hidden light of God will be revealed upon Israel, and all nations will recognize that the Jewish people are not a simple people among the nations of the world, but rather the manifestation of God's word in humanity and in all existence. [The Rav speaks again and again about the visible bracha and the hidden, invisible bracha] . This will happen with the revelation of the inner worth of the congregation of Israel, which emanates from the hidden inner light, which ripened and perfected it's value, in this holy and sublime trial [of the Akeida]. In contrast to these two values, the external and internal, the external content will come first, and your descendants will inherit the gate of their enemies, but ultimately the internal form will prevail, and it will emerge from hiding into the world's light for all nations to see, and it will become clear to all that it is impossible for a nation to have enemies if it carries a blessing within it for all the peoples of the world, and then all the nations of the earth will be blessed through your descendants. [Anti-semitism will end when the world realizes that we the Jews are the source of their blessings. First - wars culminating with Jewish victories and then a recognition that we need not have an adverserial relationship. We are the source of bracha.] 

 עקב אשר שמעת בקולי. במפעל האדם ובהארת חייו, החתום והגלוי מופרד אחד מחברו. אוצר הרוח פועל פעולתו במחשבה פנימה. הגוף ומפעליו עושים דברים מעשיים, בתור תוצאה מכללות המחשבה אבל לא בתור אחדות שלמה. אמנם מתוך שכללות הקדושה, בכל גווניה, הלא היא השמיעה לקול ד', ההתמסרות לרצון אדון כל, בורא כל עולמי עד מראשית סתר עליון עד מעמקי אחרית כל פעל גלוי, השמיעה הזאת היא המאחדת עדי עד את ברכת ההויה הגלויה והנסתרת. עקב אשר שמעת בקולי.  

Because you listened to my voice. [The Rav ztz"l keeps returning to the idea that there are two sides - the revealed and the hidden.] In the behavior of man and the illumination of his life, the sealed and the revealed are separated from each other. The treasure of the spirit operates within the mind. The body and its functions do practical things, as a result of the totality of thought, but not as a complete unity [with thought]. Although from the totality of holiness, in all its hues, which is the hearing of the voice of God, the surrender to the will of the Master of all, the Creator of all worlds from the beginning of the highest mystery to the depths of the end of all revealed deeds, this hearing is what unites forever the blessing of the revealed and hidden existence. Because you listened to my voice. [So listening to Hashem unites thought and deed because Hashem created both. In the merit of this listening, Avraham received both the revealed and hidden brachos mentioned earlier]. 

וישב אברהם אל נעריו. אחרי כל ההתרוממות הנשגבה, אשר עברה על נפשו, לא פעל עליו שום דבר להפרד מאותה המדה הגדולה של השפעה על העולם על הסביבה, עם כל חמריותה. הוא שב אל נעריו, על פי מצבם, אותם הנערים אשר הניחם עם החמור, שב אליהם להדרש להם, להעלותם ולשכללם.  

And Avraham returned to his young men. After all the sublime elevation that his soul had experienced, nothing could make him separate from that great measure of influence over the world and his surroundings, with all its materiality. He returned to his young men, according to their condition, those young men whom he had left with the donkey; he returned to them to inquire about them, to bring them up and to perfect them. [Despite Avraham's sublime experience, he didn't lose his connection to the simple folk and even the עם הדומה לחמור!] 

ויקומו, וילכו יחדו אל באר שבע. בהפגשם עוד עם מקור האורה הנה קמו, בהתעודדות רוח וחיים מאירים, באור קודש, של טהרה וצדק. וילכו יחדו, בהדדיות הרעיון והמפעל, אל באר שבע, מקום השבועה וכריתות הברית עם דורשי הקרבה, מקום התגלות הסגולה של המספר שבעה, המקושר עם ערכי שבועה, המורה על בנין עולם גלוי ומיושב.  

And they arose and went together to Be'er Sheva. Upon meeting the source of light again, they rose, with renewed spirit and shining life, in holy light, of purity and righteousness. And they went together, in the reciprocity of idea and deed, to Be'er Sheva, the place of the oath and the making of the covenant with those seeking sacrifice [maybe this means Avimelech], the place of the revelation of the special quality of the number seven [שבע], which is connected with the values of an oath [שבועה], indicating the building of an open and inhabited world [the world was created with the seven sfiros corresponding to the seven days of creation - see what the Rav ztz"l writes on בי נשבעתי].

וישב אברהם בבאר שבע. המשיך את מפעלו, את תעודת אב המון גויים שלו, שהצטיינה בזה באר שבע. "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ד' אל עולם". ובתוך המכסה של הפעולה הכללית, המתפשטת בגילויה, שם גנז את הגרעין של האורה, שהיתה בתוכה צפונה, שהסתגל לזה יצחק בהתעלותו המיוחדת, עד אשר נמסרה לעדת יעקב בברכת עולמים. "קורין את המקרא הזה צפונה לפני ד', זוכר הקב"ה עקידת יצחק" (מדרש רבה).

And Avraham dwelt in Be'er Sheva. He continued his work, his destiny as the father of many nations, which Be'er Sheva excelled in. And he planted a tamarisk tree in Be'er Sheva, and called there on the name of the Eternal God. And within the cover of the general action, which expands in its revelation, there He concealed the seed of the light, which was hidden within it, to which Yitzchak adapted himself in his special elevation, until it was delivered to the congregation of Yaacov with an eternal blessing. "Read this verse northward before Hashem, and the Holy One Blessed Be He will remember the binding of Yitzchak." (Midrash Rabbah). [Just reading the pasuk about bringing the Korban Olah in the north [צפונה] before Hashem, reminds Hashem of the hidden [צפון] bracha of Akeidas Yitzchak].