Shalom Aleichem Rabbi Dr. Abramovitz, First, I'd like to say that I am appreciative that you are giving shiurim that cover these oft-overlooked grammatical topics. A friend of mine recently sent me this shiur of yours, and it sent me down a rabbit hole of research into this issue. I'm not sure which comes up more often in Tanach, but it seems that using plural verbs to refer to multiple individual subjects is about as common as using singular verbs in these instances. In the absence of statistics to back up this point, I found comments by two of the most significant grammarians in Jewish history: the Radak and the Malbim. I've copied both of their comments below: Radak (Sefer Michlol 3b): וכאשר יבוא לשון יחיד על רבים או לשון רבים על יחיד הוא דרך קצרה והוא מנהג הלשון הנוהג בהרבה מקומות...ויש לתת טעם בהם למה באו כן כמו שאני עתיד לבאר במלת וַתִּצְפָּנו בשרשו בחלק הענין והמשכיל יבין כל אחד ואחד לפי מקומו Radak (Sefer Shorashim, צ.פ.נ.) פירוש אמר וַֽתִּצְפְּנוֹ, כי לא החביאה שניהם יחד במקום אחד רק זה לבדו וזה לבדו כדי שלא ירגיש עליהם אדם. ויש לפרש כי מלת וַֽתִּצְפְּנוֹ שב אל מלת את שהיא כוללת שניהם. וכן וַיּוּשַׁב אֶת־מֹשֶׁה וְאֶֽת־אַֽהֲרֹן (שמות י, ח) ויתכן לפי שהיה משה עקר אמר לשון יחיד ואהרן עמו. וכן וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן Malbim (Ayeles HaShachar, siman 166) פעל הבא על שני נושאים – יבוא לפעמים בלשון יחיד ולפעמים בלשון רבים. "ויצא נח ובניו ואשתו". "ויבוא משה ואהרן". "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו". "ויקחו שמעון ולוי איש חרבו". ויש בזה כלל. שכל מקום ששני הנושאים שוים במעלה ובהפעולה – בא הפעל בלשון רבים. וכל מקום שהאחד עיקר במעלה או שהוא המתחיל או העיקר בפעולה – יבוא הפעל בלשון יחיד Both the Radak and the Malbim seem to view the plural form as the rule, not the exception, and they provide essentially the same principle to determine when each of the forms is used: if there is a reason to view one of or both of the subjects (or objects, as in the suffix of ותצפנו) as individuals, either because of a discrepancy in timing or significance, then the pasuk will use the singular form. If not, it seems that the plural form is the default. Based on these sources, I'm afraid I have to question your conclusion in this shiur that יעמד המגביה והגולל is the proper term for Gabbaim to use. If the plural is the default, then there would need to be a decisive reasoning to say יעמד instead of יעמדו. According to my understanding of the Radak and the Malbim, no such exception should apply. Neither the מגביה nor the גולל appears to be the עיקר in the act of rising to approach the Bimah, they do so simultaneously, and neither is necessarily more significant as a person. Perhaps this explains the almost universal מנהג העולם to say יעמדו המגביה והגולל, not יעמד. I would be honored and gladdened to receive a response about this topic. Thank you once again for bringing up such an obscure but important part of Torah.