תניא אבא חנן אומר משום ר' אלעזר כתוב אחד אומר (פ' עקב) ועשית לך ארון, וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי שטים הא כיצד, כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום (יומא ג:).
וכן עיין בגמ' יומא (עב:) ר' יוחנן רמי כתיב ועשית לך ארון וכתיב ועשו ארון עצי שטים מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו [וברש"י מצווין לעשות מלאכתו, שהארון בתחילה הטיל הכתוב המלאכה על משה ואח"כ הטילו על הציבור, ואע"ג דקראי לאו בהאי סידרא כתיבי אסמכתא בעלמא הוא דקאמר עכ"ל].
ועיין במהרש"א (שם) שהקשה וז"ל מיהו יש עיון בזה דהא ע"כ ההוא קרא בפ' עקב ועשית לך ארון לא זהו ארון שעשה בצלאל עכ"ל דשהרי בפ' עקב מדובר בארון שעשה משה בעד לוחות שניות ואין זה ארון שעשה בצלאל ושהיה במשכן, ולכן אין לדייק משינוי לשון הקרא. ועיין בתוס' (חולין צב.) דכתבו שאע"פ שהיה ארון אחר מ"מ מסתמא כמו שהיה זה היה זה.
ואשר נראה לפרש בזה ע"פ המדרש שמות רבה דאיתא מפני מה בכל הכלים כתיב ועשית ובארון כתיב ועשו. אמר ר' יהודה בר' שלום, אמר לו הקב"ה יבואו הכל ויעסקו בארון, כדי שיזכו כולם בתורה. וכן עיין בזה במדרש תנחומא, דלפי המדרש כתיב גבי ארון ועשו משום שיש לכל אחד חלק בתורה, הרי הא דכתיב ועשו אינו משום לתא דמצות בנין המשכן ועשיית כלי המשכן אלא מטעם מצות תלמוד תורה שיהא לכל אחד חלק בתורה. א"כ זהו שהיה קשה לחז"ל דלמה שינה הכתוב דבארון שעשה בצלאל כתיב ועשו ובפ' עקב כתיב ועשית, שהרי כיון ששניהם היו להחזיק הלוחות, למה לא כתיב בשניהם ועשו, דמה דהוטל עשיית הארון על כל הציבור אינו משום דין משכן, אלא מדין תלמוד תורה ואף דהארון בפ' עקב אינו ארון שהיה במשכן, מ"מ מצד מצות תלמוד תורה היה צריך לכתוב ועשו, וזהו מה שעמדו חז"ל על שינוי הלשון. ומתורץ קושית המהרש"א. והנה עיין בפירוש ראב"ע על הפסוק ועשו, וז"ל בעבור שאמר בתחלה ועשו לי מקדש החל ככה ועשו ארון עכ"ל. ואשר נל"פ בכונתו דעיקר תכלית בנין המשכן הוא שיהיה מקום לארון, ובזה שונה הארון משאר כלי המשכן. שבלי מנורה או שולחן עדיין שם מקדש עליו, אבל בלי ארון חסר בעצם קדושת מקדש, כן שמעתי ממו"ר מרן הגרי"ד זצ"ל. ולכן שלמה המלך כשבנה המקדש וידע שעתיד להחרב, בנה בו מקום לגנוז הארון למטה במטמוניות עמוקות כדמפורש ברמב"ם ריש פ"ד מהל' בית הבחירה, דכל זמן בית שני אף שהארון לא היה בקודש הקדשים כיון שגנזו יאשיהו המלך, מ"מ היה ארון במקדש. ולכן השתמשה התורה בלשון ועשו גבי הארון שהוא כלשון ועשו לי מקדש, להראות שמעצם דין מקדש צריכים מקום למנוחת הארון, וכמו שביארנו.
0 comments Leave a Comment