OTS Learnathon Wide

שמעתתא א' 08 - גדר דין ספק ספיקא (ג')

Speaker:
Ask author
Date:
Jan 1, 2003
Language:
Hebrew
Downloads:
0
Views:
97
Comments:
0
 
בגדר דין ספק ספיקא (ג')

א) עוד יש לדון אם צריך לברר היכא דאיכא ס"ס. עי' בנחלת צבי יו"ד (סי' קי, כללי ס"ס אות ל"ה) שהביא בזה מח' הרשב"א ותרומת הדשן. ויתכן שבזה נחלקו רש"י ותוס' בריש כתובות (ב.). דאמרינן התם במתני' "בתולה נשאת ליום הרביעי וכו' שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד." ופי' רש"י דאע"ג דאם טען פ"פ מצאתי באשת ישראל עדיין מותרת היא מדין ס"ס, מ"מ הכא מתוך שיבוא לב"ד יתברר הדבר כשיצא הקול ושמא יבואו עדים. ומשמע דיש חיוב לברר ע"י עדים אם אפשר ואין לסמוך לקולא על ס"ס [ודלא כהבנת הר"ן שם]. אבל התוס' שם הביאו בשם ר"ת דלעולם אין עיקר התקנה לבתולה להנשא ביום הרביעי אלא באשת כהן ובפחותה מבת ג', אבל באשת ישראל תיקנו שתנשא ברביעי רק משום לא פלוג.

ונראה שגם מח' זו תלויה בגדר דין ס"ס לקולא. דהנה כבר הבאנו דעת הרמב"ן לחולין (ג.) דא"צ לברר ברוב אלים משום דחשיב כמברר עפ"י דין, אבל ברוב גרוע דאינו אלא כמו הנהגה בעלמא צריך לברר. וממילא אם נאמר דס"ס לקולא מדין רוב הוא, והכא הספיקות הם שקולין (וכן הוא בדרך כלל), א"כ לא הוי אלא כרוב גרוע, ומסתבר דצריך לברר [וא"כ י"ל שהרשב"א אזיל לשיטתו]. וכן אם נאמר דס"ס לקולא מדין ספיקא דרבנן לקולא מסתבר שצריך לברר היכא דאפשר, דהא בפשוטו ספיקא דרבנן לקולא אינו אלא הכרעה לקולא. אבל אם נאמר דס"ס לקולא משום דספק ע"ג ספק לא מיקרי ספק כלל, א"כ מסתבר דל"צ לברר כלל דהא חשיב כאילו אין כאן לידת הספק כלל.


ב) ועי' עוד בתוס' כתובות (ט: ד"ה אי) שכתבו דאף אם האומר פתח פתוח מצאתי אינו נאמן לאוסרה עליו משום דאיכא למיחש שמא אינו בקי בפ"פ, מ"מ נאמן להפסידה כתובתה, דאוקי ממונא בחזקת מריה (דבעל). והק' דאמאי נאמן להפסידה כתובתה הא אית לה ס"ס, ספק אם הוא בקי בפ"פ, ואת"ל פ"פ הוה ספק באונס ספק ברצון, דאשת כהן באונס אינה מפסידה כתובתה. ותי' דלא הוה ס"ס משום דספק באונס לא חשיב ספיקא גמורה דדילמא קודם שנתארסה נאנסה. ומשמע דאי הוה ס"ס גמור שפיר אפשר להוציא ממון על ידו.

ותמה הפנ"י שם דאם איתא דס"ס מדין רוב היאך אפשר להוציא ממון מכח ס"ס, הא אין הולכין בממון אחר הרוב. וגם לדעת הפמ"ג קשה, דלא שייך לומר ספיקא דרבנן לקולא לגבי ממון, דקולא לזה הוה חומרא לזה. ותי' השב שמעתתא (ש"א פכ"ד) דאולי שאני כתובה דאיכא שטר, ושטר העומד לגבות כגבוי דמי, וממילא לא חשיב כמוציא ממון מכח ס"ס.

אלא דצ"ע, דאנן קיי"ל כדעת ב"ה דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי. ותי' הש"ש דלעולם שטר העומד לגבות כגבוי דמי, וכדמצינו לענין מיגו להוציא, דאע"ג דבעלמא לא אמרינן מיגו להוציא, מ"מ בשטר אמרינן מיגו להוציא. וכבר הק' המהר"י אבן לב דהא שטר לאו כגבוי דמי, והיכי אמרינן מיגו להוציא בשטר. ותי' הש"ך בס' תקפו כהן (סי' קל) דלעולם כל שיש בידו שטר לא מיקרי מוציא, והביא שכ"כ הרמב"ן בתשו' [וכן דעת התוס' לב"ב (לב:) לחד דיעה שם]. ועוד כתב הקצות החושן (סי' יב ס"ק א) דמה"ט לא מהני מחילה בשטר משום דחשיב כמוחזק [כעין מש"כ התוס' לקידושין (טז.) דלא מהני מחילה בע"ע משום דלא מהני מחילה אבעין].

וע"כ צ"ל כמש"כ התוס' בסוטה (כה: ד"ה בית) דהא דפליגי ב"ש וב"ה אם שטר העומד לגבות כגבוי דמי או לא היינו רק היכא דאיכא ספק על עצם השטר כגון התם שמתו בעליהן עד שלא שתו, אבל היכא דשניהם מודים שהשטר קיים, אז בודאי אף ב"ה מודים דשטר העומד לגבות כגבוי דמי. ועפי"ז יישב הש"ש דמה"ט לגבי פ"פ מצאתי אפשר להוציא ממון ע"י ס"ס דהתם איכא כתובה, ובכה"ג דאיכא שטרא לא חשיב כמוציא ממון, אלא חשיב כאילו האשה מוחזקת בממון הכתובה.

ועוד תי' עפ"י מש"כ בחי' המהרי"ט (ט.) דספק זינתה הוי כאיני יודע אם פרעתיך, ובכה"ג ברי ושמא ברי עדיף. כלומר דכל שיש כתובה הרי יש חזקת חיוב על הבעל, וממילא כל שיש ספק אם חייב לשלם הרי זה כספק אם פרע ולא כספק על עיקר החיוב. וממילא שפיר אפשר לחייב הבעל לשלם כתובה מכח ס"ס משום דכל שיש חזקת חיוב לא חשיב כמוציא ממון. [ואמנם יש לדון על עצם יסוד המהרי"ט, שהרי אפשר לומר דכל שזינתה מעיקרא לא קיבל על עצמו מתחילה להתחייב בכתובה הואיל ולעולם לא תהא אשתו מותרת לו. ואולי זה תלוי בשאלה שדנו בה האחרונים אם אשה שזינתה מפסדת כתובתה מפני עצם מעשה הזנות או מפני שנאסרה על בעלה.]

אבל לפי יסוד הגרי"ד נראה דקושיא מעיקרא ליתא, דהואיל ואזלינן לקולא בס"ס משום דחשיב כאילו אין כאן לידת הספק כלל, א"כ שפיר י"ל דמהני אף בממון משום דחשיב כאילו הבעל בודאי חייב כתובה לאשתו, דמאי דאמרינן אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במקום ספק, אבל היכא דודאי חייב פשוט הוא שצריך לשלם הממון.

Gemara:

More from this:
Comments
0 comment
Leave a Comment
Title:
Comment:
Anonymous: 

Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today by Avi and Aleeza Lauer and family in commemoration of the 25th yahrzeit of Avi’s father, Rabbi Elias Lauer - HaRav Eliezer Ben Ahron Dovid a’h