לפ' יתרו תשס"א – ויחנו בתחתית ההר

Speaker:
Date:
Jan 1, 2004
Language:
Hebrew
Downloads:
0
Views:
541
Comments:
0
 
לפ' יתרו תשס"א – ויחנו בתחתית ההר

א. ויחנו בתחתית ההר, אמרו חז"ל בגמ' שבת (פח.) מלמד שכפה עליהן את ההר כגגית כו'. והדברים צריכים ביאור ובפרט שהרי כבר אמרו נעשה ונשמע.

ב. עוד איתא בגמרא שם (שבת פח.) מכאן מודעא רבא לאורייתא. והקשו המפרשים אם כן למה נענשו כשחטאו.

עוד איתא שם דאף על פי כן הדר קבלוה בימי אחשורוש. וקשה למה לא קבלוה כשאירעו שאר נסים במשך הדורות עד הנס דפורים.

עוד יש לעי' למה תפס לשון "ימי אחשורוש" ולא "ימי מרדכי ואסתר", כמו בנוסח "על הנסים".

ג. ענין כפה עליהן את ההר כו', ביאר המשך חכמה וכן איתא בשאר ספרים, דמרוב גילוי לא היה מקום לסרב. וכאילו ניטל הבחירה.

וענין המודעא רבא, דהקבלה היא בשעת גילוי, והמעשה בשעת הסתר. וההבדל הזה בין שעת הקבלה לשעת המעשה הוא חותר תחת תוקף הקבלה.

ד. והנה באמת כל נס הוא גילוי. וע"ז אומרים הלל. (ולכן אמרו חז"ל דאין אומרים הלל על נס שבחו"ל וביאר המהרש"א משום שאין הגילוי כ"כ גדול בחו"ל.)

וממילא יובן דלא היה אפשר לקבל את התורה בלא מודעא כשאירעו שאר נסים כו'. דבמידה שהיה שם נס היה גם גילוי ושוב הרי יש כאן מודעא דכל קבלה שהיא בשעת גילוי יש בה משום מודעא.

ה. אבל הנס דפורים היה בשעת הסתר, כמשאחז"ל אסתר מה"ת מנין ואנכי הסתר אסתיר כו', שהיה בחו"ל, וגם אכתי עבדי אחשורש אנן, וגם היה בדרך הטבע, ואין שם ה' מוזכר במגילה כלל. נמצא שהקבלה דהדר קבלוה כו' היה במצב של הסתר גמור. וע"ז ל"ש מודעא רבא כו'.

ו. ונראה שלכן באה ההדגשה דהדר קבלוה "בימי אחשורוש", ולא "בימי מרדכי ואסתר", דהכונה שקבלוה כשאכתי עבדי אחשורוש אנן, בשעת גלות והסתר, ולכן אין בקבלה זו משום מודעא.

Parsha:
Yitro 

More from this:
Comments
0 comment
Leave a Comment
Title:
Comment:
Anonymous: